274

הערות

1. 1. ראה לקו"ש חי"ח ע' 309 ואילך.
2. 2. לשון הכתוב — משלי ה, טז.
3. 3. ראה באגה"ק הבעש"ט (נדפסה בכתר שם טוב בתחלתו. ובכ"מ): בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותיך חוצה.
4. 4. להעיר ממגילת תענית (פ"ג), שבכ"ה סיון[ednref_151_*] ערערו אוה"ע (ישמעאלים, כנענים ומצריים) על בעלות ארץ ישראל (יהודה וירושלים), והשיב להם גביהה בן פסיסא "תשובה נצחת", וביקשו "תן לנו זמן ג' ימים", וכאשר "הלכו ולא מצאו תשובה, מיד הניחו בתיהם כשהיו מלאים, שדותיהם כשהן זרועות כרמיהם כשהן נטועות, הלכו וברחו להם כו' ועשו אותו היום יום טוב". וכיון שהויכוח התנהל בכ"ה סיון, נמצא שביום כ"ח סיון (בסוף ג' הימים) היתה ההצלה בפועל מאוה"ע. ויש לקשר זה עם ההצלה בכ"ח סיון בדורנו זה, ושאז התחילה תנופה חדשה בהעבודה ד"כיבוש הארץ", חצי כדור התחתון (כפתגם הצ"צ "עשה כאן ארץ ישראל" — ראה לקמן בפנים ס"ח). והאופן לזה — כאשר יהודי עומד בתוקף עם התורה (כבסיפור הנ"ל ע"ד הנהגתו של גביהה בן פסיסא), אשר עי"ז הוא פועל פעולתו גם בבירור האומות והעולם, עד שהמנגדים הולכים ובורחים ו"הניחו בתיהם כשהיו מלאים" — בירור הניצוצי קדושה שבנכסי אוה"ע (ע"ד "וינצלו את מצרים" (בא יב, לו)). וי"ל שעי"ז מתבררים גם האומות (עצמן), כמרומז בזה ש"הלכו וברחו להם", כלומר, שלא נתבטלו, אלא ש"הלכו וברחו" למקומם האמיתי (משיחת ש"פ שלח, כ"ח סיון תשמ"ב).
5. 5. יום ב' כ"ח סיון ה'תש"א, בו ניצלו כ"ק אדמו"ר שליט"א והרבנית הצדקנית נ"ע — יבחל"ח — מעמק הבכא האירופאי והגיעו צלחה לארצות הברית. וראה בפרטיות קובץ כ"ח סיון (קה"ת, תנש"א) ע' 9 ואילך. המו"ל. [edn_151_*]) בסנהדרין (צא, א) איתא שסיפור זה אירע בכ"ד בניסן. וי"ל שכדי לתווך בין הגמרא ומגילת תענית, יש לתקן הגירסא שבגמ' (כ"ד ניסן) ע"פ הגירסא במגילת תענית (כ"ה סיון), כי התיקון הוא רק בב' אותיות בלבד (כ"ה במקום כ"ד וסיון במקום ניסן). משא"כ באם מתקנים הגירסא במגילת תענית ע"פ גירסת הגמ' צריכים לשנות גם המקום שבו מובא הסיפור במגילת תענית, שבמקום פרק שלישי (שבו מובא הימים דחודש סיון), צ"ל בפרק ראשון (שבו מובא הימים דחודש ניסן).