295

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

עליו, כך לא יקוה ישראל לעזרת איש, כי אם לה'"3.

[בדומה לכך מוסבר בתורת החסידות* הפסוק!? ,,טוב לחסות בה' מבטוח באדם" - שמן הלשון ,טוב לחסות בה' מבטוח באדם" מובן, שגם ,בטוח באדם" היא התנהגות מותרת, אבל טוב יותר ,,לחסות בה'" -

שבמילים ,בטוח באדם" הכוונה היא לאדם העליון, לדרגת ממלא כל עלמין, שבה צריך כל אדם להשתדל ולהכין כלי טבעי להשראת ברכת ה'5. לפיכך ,טוב לחסות בה", דרגת סובב כל עלמין, שמצד דרגה ו אין צורך בהשתדלות טבעית, אלא ,והוא יכלכלך", הקדוש-ברוך-הוא מכין גם את הכלי8].

ד. המטרה - איחוד ה,טבע" עם ,אלקות"

המטרה בכך איננה ביטול הטבע, אלא, להיפך, בירור הטבע והעלאתן*?, עד אשר יהיה גלוי לעין כל, שגם הטבע מאוחד עם הקדוש-ברוך-הוא.

מכך מובן בעניננו, שב,לא יקוה לאיש" אין הכוונה לביטול עזרת

ה,איש", אלא שהטבע עצמו יהיה מאוחד עם הקדוש-ברוך-הוא, עד אשר לא יראו בכך עזרת איש, אלא רק עזרת ה

בענין של ,אשר תעשה" אפשריים שני אופנים:

א) האדם יודע שהטבע איננו מציאות עצמאית, אלא ,כגרזן ביד החוצב בו"?, אך למרות זאת תופס אצלו הטבע מקום, כיון שהקדושברוך-הוא ציוה שיהיה ,תעשה" - שצריך להכין כלי טבעי, ובגלל ציווי הקדוש-ברוך-הוא. יש לטבע חשיבות בעיני האדם?'.

ב) האדם מתעסק בטבע רק מפני ציווי הקדוש-ברוך-הוא, אך אין הוא רואה בו שום חשיבות, אלא רק אמצעי לביצוע רצון הבורא'".

זהו ההסבר'3 לדברי חז"ל? על הפסוק' ,והיה אמונת עתך...", ש,אמונת, זה סדר זרעים" - ,,שמאמין בחי העולמים וזורע":

הערות

  1. 3. פרש"י מיבה ה, ו.
  2. 4. לקו"ת שמע"צ צ, ד. צא, ב. יהל אור - להצ"צ - לתהלים עה"פ. סד"ה ולא זכר תרפ"ח.
  3. 5. תהלים קיח, ח.
  4. 6. ראה בכ"ז - תו"ח ויחי ד"ה בן פורת יוסף פי"ג. יהל אור - להצ"צ - לתהלים מ, ה. ד"ה ולא זכר הנ"ל.
  5. 7. ל' הכתוב - תהלים נה, כג.
  6. 8. ראה לקו"ד ח"ד תשנב, ב ואילך. לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 81. ועוד.
  7. 7. בלק ד שיחות 1
  8. 9. ע"ד משנ"ת בלקו"ש [המתורגם] ח"ד (ע' 5 בטענת המרגלים ,כביכול אפילו בעה"ב אינו יכול להוציא כליו" - דאף שהנהגת העולם היא ,בליו" של הקב"ה, שהוא ית' ה,,בעה"ב" על הנהגת העולם, מ"מ, מכיון שרצונו ית' בהנהגת העולם - ,,אינו יכול להוציא כליו".
  9. 0. להעיר מפדר"א רפל"ג: ,,וכי יצחק זרע דגן ח"ו אלא לקח כו' וזרע צדקה כו'". נתבאר בארוכה בלקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 75.
  10. 1. ראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"א ע' 203. ע' 7
  11. 2. שבת לא, סע"א. תוד"ה אמונת שם (בשם הירושלמי).
  12. 3. ישע" לג, ור

מצוטט ב־3 עמודים

  1. לקוטי שיחות 159 לקו"ש חי"ח ע' 295
  2. לקוטי שיחות 40 לקו"ש חי"ח ע' 295
  3. לקוטי שיחות 183 לקו"ש חי"ח ע' 295

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.