264

ב) ,,וזהו שנאמר והיו עיניך רואות את מוריך" - וכי ענינו של רש"י בפירושו על התורה להסביר פסוקים מהנ"ך?

ג) בפירוש השני?? מוסיף רש"י לאחר המילים ,ומה פעל א-ל" את המילים ,,ומה גזרותיו במרום" - מהו הקשר בין הדברים? יותר מכך: בהמשך דבריו הוא מזכיר רק את הענין ,אלא נמסר להם על-פי נביאיהם מה היא גזירת המקום", ואינו מזכיר ,מה פעל

הי בלעם רצה לרמוז למעלת ישראל באמרו ,,בעת *אמר..."

ההסבר לכך הוא:

בלק ,,שכר" את בלעם לצורך - לכה נא ארה לי את העם הזה<. ובקשר לכך היתה התשובה ,וישא משלו" בפעם הראשונה, מדוע אין הוא יכול לעשות זאת - ,מה אקוב..." - ,כי מראש צורים אראנו..."< - עקב המעלות המיוחדות של ישראל, כפי שמפרש רש"י בפירושו על פסוקים אלו.

בדומה לכך בפעם השניה של ,וישא משלו" הוא מתחיל ב,לא איש אדל ויכזב", שאי אפשר לבצע

את רצון בלק ,להמיתם במדבר"5, ובהמשך הוא מציץ את מעלות ישראל וחיבתם, שהקדוש-ברוך-הוא מתעלם מעבירות ישראל, ואדרבה ,תרועת מלך בו - לשון חיבה ורעות... "<.

ועל כך הוא מוסיף אחר כך, שלא זו בלבד שלא ייתכן לבצע את ,ארה לי את העם", אלא בדיוק ההיפך - ,כי לא נחש ביעקב" - ,,כי ראויים הם לברכה (מצד מעלתם) שאין בהם מנחשים וקוסמים""?.

אך כיון שהעובדה שכיון ש,אין בהם מנחשים וקוסמים" גורמת ברכה, מורה על פגם בבלעם, בהיותו קוסם3 - לכן ממשיך בלעם אודות מעלת ישראל ומדגיש בכך, שהסיבה לאייכולתו לבצע ,,ארה לי את העם" אינה נעוצה בחסרון בו, אלא במעלת ישראל, שאליה רמז ב,משלו" במילים ,בעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל

1 חיבת ה' לישראל מתבטאת בל'מוד התורה בהשוואה

למלאכים

הסבר הדברים הוא: ,כעת" בכ"ף