262

שיחה א

6% לקוטי

א. גם המדרשים שמביא רש"י על דברי בלעם קשורים לפשט

כבר דובר בהרחבה על כך, שלמרות שרש"י מפרש בפירושו על התורה את פשוטו של מקרא, וכאשר הוא מצטט דרשות מדברי חז"ל יש בהן הכרח לפי הפשט' - בכל זאת רואים, שבפרשתנו, בקשר לדברי בלעם, מביא רש"י דרשות רבות מחז"ל, שלא כפי הרגיל בפירושו.

ההסבר לכך הוא: התורה, בפשוטו של מקרא, אומרת בפירוש ,וישא משלו"?, ומובן, שלפי דרך הפשט אין פירושם של פסוקים אלו מוגבל רק לפי המשמעות הפשוטה של המיליםי, אלא יש בהם נמשל, נמצאים בהם גם רמזים ומדרשים שאינם כתובים בפירוש במילות הפסוק.

יחד עם זאת מובן, שגם לדרשות אלו, יש הכרח לפי פשט הפסוקים, הן קשורות וחשובות לצורך הבנת הפסוק?.

לפי זה יש להבין את הקטע השני בפירוש רש"י על הפסוק* (בדברי בלק) ,כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אדל". רש"י מצטט את המילים ,,כעת יאמר ליעקב וגו'", ומפרש: עוד עתיד להיות עת כעת הזאת אשר תגלה חיבתן לעין כל, שהן יושבין לפניו ולומדים תורה מפיו ומחיצתן לפנים ממלאכי השרת, והם ישאלו להם מה פעל א"ל, וזהו שנאמר*: והיו עיניך רואות את מוריך, דבר אחר יאמר ליעקב אינו לשון עתיד אלא לשון הווה, אינן צריכים למנחש וקוסם כי בכל עת שצריך להאמר ליעקב וישראל מה פעל הקדוש-ברוך-הוא ומה גזרותיו במרום, אינן מנחשים וקוסמים, אלא נמסר להם על פי נביאיהם מה היא גזירת המקום, או אורים ותומים מגידים להם. ואונקלוס לא תרגם כן.

ולכאורה:

א) היכן רמוזה במילות הפסוק, ומדוע חשובה לצורך הפשט, כל האריכות בפירוש רש"י, ובמיוחד בפירוש הראשון?

ב) מהו הקושי בכל אחד מן הפירושים, שבגללו נזקק רש"י לשני הפירושים?