229
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
א. ה,חוקה" האמיתית - פרה אדומה, והשאלות
המתעוררות על הפסוק ,זאת חוקת התורה" נאמר במדרש!: ,ארבעה דברים יצר"הרע
משיב עליהן דכתיב בהן חוקה, אשת אח וכלאים ושעיר המשתלח ופרה אדומה"?, שבכל אלו קיימים דברים הנעלים מן השכל - דברים והיפוכם'.
אך מדברי שלמה המלך? ,על כל אלה עמדתי ופרשה של פרה אדומה חקרתי ושאלתי ופשפשתי אמרתי* אחכמה והיא רחוקה ממני" מובן, שעיקר ענין החוקה - .חוקה חקקתי גזירה גזרתי" - מתבטא דוקא בפרה
אדומה.
מכך ש,חוקת" הפרה מובדלת מחוקים אחרים, מובן מדוע כתוב בענינה ,מאת חוקת התורה",
שמשמעותו בפשטות היא: ,זאת ולא
אחרת, היא ה,חוקה" של התורה, כלומר, הענין האמיתי של חוקת התורה, שכלל איננה בגבולות של השגה שכלית, הוא אצל פרה אדומה'.
ב. הגילוי למשה רב'נו - לא בכח עצמו
לפי זה יש להבין את דברי המדרש% ,אמר לו הקדוש-ברוך-הוא למשה לך אני מגלה טעם פרה", שמכך מובן שגם לחוקת הפרה יש טעם שכלי. ואם כך, קשה: א) מדוע לא יכול היה שלמה, שעליו נאמר? ,ויחכם מכל האדם", להשיג את הטעם של פרה אדומה? ב)
הערות
- 1. שיחות 9
- 1. במדב"ר פרשתנו פי"ט, ה. תנחומא כאן ז.
- 2. וביומא סז, ב: את חוקותי תשמרו דברים שהשטן משיב עליהן ואלו הן אכילת חזיר ולבישת שעטנז וחליצת יבמה וטהרת מצורע ושעיר המשתלח כו', וראה השינויים בפרש"י תולדות כו, ה. בשלח טו, כו. אחרי יח, ד.
- 3. וראה במדב"ר שם (רפי"ט. תנחומא ג) ג"כ ד' דוגמאות בעניני טומאה שנמצאו בהם דבר והיפוכו וא' מהם ,,העוסקין בפרה מתחלה ועד סוף מטמאין בגדים היא גופה מטהרת בגדים אמר הקב"ה חוקה חקקתי כו'".
- 4. במדב"ר שם, ג (בסופו). תנחומא ו.
- 4. קהלת ז, כג.
- 6. ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ח (ע' 8) שכ"ה גם ע"ד הפשט.
- 6. ולא מצד הדבר והיפוכו ש,מטהרת את הטמאים ומטמאה את הטהורים"* שהרי בזה: א) שוה הוא לשאר החוקים שבמדרש שם, ב) ה,יצה"ר משיב",
- 9. אלא מצד עצם ענין טהרתו כמובן מהמדרש דלקמן הערה 13 וכדלקמן בפנים ס"ז"ח. וראה לקו"ש שם ע"ד הפשט. אבל ראה אוה"ח כאן ד"ה ,אשר צוה" בסופו.
- 7. הפירוש ב,זאת חוקת התורה" דפ' מטות (לא, כא) - ראה לקו"ש שם ע' 187 ואילך. ועפ"י המבואר לקמן בפנים (ס"ז"ח) החוקה דטהרת פרה אדומה, יובן גם שם.
- 8. במדב"ר שם, ו. תנחומא ח.
- 9. מ"א ה, יא. וממשיך שם: ,מאיתן האזרחי והימן גו'". ובפרש"י שם (מפסיקתא): הימן זה משה.
- 13. *) וראה לקו"ש שם הערה 17 שע"ד הפשט מובן הוא גם בשכל.
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ח לקו"ש חי"ח ע' 229
- תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ט לקו"ש חי"ח ע' 229
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.