227

המילה ,,עמנו", או שצריך היה לומר ,יהי ה' עמנו"?

ב) הבקשה ,יהי ה' אלקינו עמנו" נעלית לאין ערוך מן הבקשה ,אל יעזבנו ואל יטשנו".

יא. הרבי הריי"צ רצה להביא את ענין הגאולה לכל יהוד

ההסבר לכך הוא: הרבי רצה להביא את ענין הגאולה אל כל ישראל, ואף אל אלה אשר ,בשם ישראל יכונה"?י, ולכן הוא ציטט דוקא את לשון הפסוק ,יהי ה' אלקינו עמנו" עם ההוספה ,אף שאין אנו כאבותינו...". כלומר, שגם לגבי יהודים אשר אינם דומים לאבותינו, ואשר אצלם אין מסירות נפש בפועל עבור תורה ומצוות, יהיה

,הו" אלקינו עמנו כאשר היה עם אבותינו".

ולפי האמור לעיל, שהרי רצה להביא את ענין הגאולה גם אל אלה אשר רק ,בשם ישראל יכונה", בלי להתחשב במצבם בשמירת תורה ומצוות, ניתן לומר, שבהוסיפו ,על אף שאין אנו כאבותינו" התכוון הרבי לרמוז לפירוש על המדרש* ,וכן שלמה אומר לפני הקדוש-ברוך-הוא, מלך שהוא שוכר פועלים והן עושין מלאכתן יפה ונותן להם שכרן, מה שבח יש למלך, ואימתי הוא משובח, כשישכור פועלים רעים שאין עושין מלאכתן ונותן להן שכרן וזו היא טובה גדולה וכן הוא אומר ,יהי ה' אלקעו עמו כאשר היה עם אבותינו". כלומר, הוא חפץ להביא את ענין הגאולה גם ל,פועלים רעים".

יב. שלוש הדרגות ב,*הי ה' אלקינו עמנו..." לפי זה ניתן להסביר, שבענין של ,יהי ה' אלקינו עמנו..." יש שלוש דרגות, ויש לומר שהן במקביל לשלוש הדרגות שהוזכרו לעיל:

א) ,הו (נהיה) אלקינו" - שהקדושברוך-הוא הוא כחנו וחיותנו, כלומר, שכל מציאותו של האדם וכחו וחיותו בגלוי הם אלקות.

ב) ,ה' אלקינו עמנו" - האדם הוא כמציאות כשלעצמו, אלא שהקדושברוך-הוא ,,עמו". אך עצם העובדה