9
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מצד שני: אם רש"י אכן אומר "כמו שפרשתי למעלה בפרשה זו", מדוע הוא מצטט את לשון הפסוקים: "ופרשו עליו בגד פלוני וכסו אותו במכסה פלוני"?
ג "כבלע" - גם "וכסו" וגם "ופרשו"
מכך, = שבנוסף ל"וכסו אותו במכסה...", מציין רש"י גם "ופרשו עליו בגד פלוני", למרות ש"ובלוע שלו זהו כסויו", מוכח, שב"כבלע את הקדש" אין הכוונה רק לענין של "וכסו אותו במכסה", אלא גם לענין של "ופרשו. עליו בגד"י, כי גם הבגדים שפרשו, כיסו את כלי הקודש*.
בכך ניתן ליישב מדוע פותח רש"י את פירושו במלים "לתוך נרתק שלו", ומיד ממשיך ומבהיר "כמו שפרשתי...":
כאשר "ופרשו עליו", שפורשים בגד על כלי, אין הכלי מתכסה, בדרך כלל, מכל צדדיו. לפיכך ניתן היה לחשוב, שבמלים "ולא יבואו לראות כבלע את הקדש" הכוונה היא רק ל"וכסו אותו במכסה", כי רק ה"מכסה" אשר כיסה
את כלי הקודש מכל הצדדים"' מתאים למשמעות של "כבלע" - כיסוי מכל הצדדים, ולא "ופרשו עליו בגד". וכדי לשלול טעות זו, אומר רש"י "לתוך נרתק שלו כמו שפרשתי למעלה": כיון שגם הבגדים היו כנרתיק, כפי שמסביר רש"י לפני כן'' ("פרשתי למעלה"*'') "יכניסו כל כלי וכלי לנרתקו?י...",
הערות
- 8. ואף שמפשטות לשון רש"י "ובלוע שלו זהו כסויו"-- ולא "כבלע לשון כסוי" (כבפירושו ביומא שם ד"ה ולא יבואו) - משמע שכוונתו בזה להדגיש שבלוע שלו הוא רק כסויו - מ"מ, מדכתב רש"י כאן גם "ופרשו עליו בגד פלוני", עכצ"ל שגם זה שייך ל"כבלע גו'". וראה לקמן סעיף ז וסעיף יא.
- 9. כמפורש ברש"י ויקהל לה, יט. פקודי לט, א.
- 3. במדבר ג שיחות 9
- 0. מכיון שהי' "כמין מרצוף" (פרש"י כאן ד, יו"ד)*.
- 5. אבל מהלשון "מכסה" עצמו אין הוכחה, שהרי נאמר (תרומה כו, יד) "מכסה גו' מלמעלה". וראה רש"י ויקהל לה, יב.
- 6. ד ה.
- 11. ומדייק "בפרשה זו" - כי בפרשת תשא כותב "עשויים נקבים נקבים" (ראה להלן הערה 5
- 2. ופשוט שאין לומר שכוונת רש"י ב"נרתקו" היא להכסוי עור תחש - כי (א) הכיסוי הי' כמין מרצוף ולא כנרתק. (ב) הכסוי עור תחש הי" בכל הכלים בשווה (וגם באם נפרש שלא היו שווים (ודלא כדלקמן סעיף הנ"ל) - הרי ההבדל שביניהם אינו מפורש בפרשה), ומדכתב "כל כלי וכלי לנרתקו המפורש לו כו'", מוכח שכוונתו להבגדים. (אבל ממ"ש רש"י בפירושו ליומא שם "מכסין
- 9. *) בלבוש ע"ז (וכ"ה במשכיל לדוד), שרק המכסה דמנורה הי" כעיץ מרצוף (דמדכתיב בי' "אל מכסה" ש"מ שהי" לו תוך). "אבל שאר כסוי עור תחש הנאמרים בפרשה לא היו אלא כמין מפה פרושה עליהם".
- 10. אבל לפ"ז, "וכסו במכסה" (דשאר הכלים) אינו שייך ל"כבלע" (שמורה על כיסוי מכל הצדדים, כדבר הבלוע) - היפך (פשטות) לשון רש"י, וכבפנים. ולכן נלפענ"ד שבכל הכלים הי" כעין מרצוף וזה שרש"י אינר מפרש בהכיטויים שלפנ"ז שהיו כמין מרצוף - כי שם אין הכרח לזה (וכדלקמן בפנים ההערה), אבל לאחרי שגילה הכתוב (ע"י הוספת תיבת "אל") גבי כסוי המנורה שהי" כמין מרצוף, ה"ז מוכיח שכן הי" גם בכל הכיסויים - כי אין סברא לחלק בין כיסוי אחד להשני (וראה לקמן סעיף ח).
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 227 לקו"ש ח"ח ע' 9
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.