196

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

₪ לקוטי בידיעתו ובהשגחתו הפרטית, מי היה החוטא האמיתי מבין עדת קרח, ושהיה רק אחד כזה, כלשון רש"י: ,האיש אחד הוא החוטא".

וכפי שהוסבר כבר בהרחבה? אודות המשל שרש"י מביא כאן: ,מלך בשר ודם שסרחה עליו מקצת מדינה אינו יודע מי החוטא. לפיכך כשהוא כועס נפרע מכולם אבל אתה... ויודע אתה מי החוטא", ומכך מובן שעדת קרח לא חטאו בכוונה למרוד בקדוש-ברוךהוא, אלא נתפתו ונמשכו לכך עלדידי קרח"', ולכן אין הם נכללים בסיווג של ,חוטא", אלא שעשו זאת באופן ש,סרחה עליו מקצת מדינה", בדרך של ,סרחון".

וזאת היתה טענתם: כיון שהקדושברוך-הוא הוא ,יודע מחשבות" ומבחין בין ,חטא" לבין ,סרחון" - ש,חוטא" ומורד ממש היה אחד בלבד (,האיש אחד יחטא" - ,האיש אחד הוא החוטא"), והוא גרם ל,סרחון" של כל העדה (ואשם אף בכך) - הרי צריך הקדוש-ברוך-הוא. להפריד גם בעונש בין ,סרחון" לבין ,חטא" ולהעניש רק את ה,חוטא".

[בכך מובן מדוע אין מוצאים הקדמת מילים אלו ,,אלקי הרוחות", או ענין בדומה לזה, אצל טענתו של אברהם אבינו, כיוון ששם היתה הבחנה רק בין

קרח ב

צדיק לרשע, הבחנה הנראית גם בגלוי, במעשה, ולא היה שם הסוג של ,סרחו", ולפיכך איננה נדרשת ידיעת המחשבה להבחנה בין ,סרחון" ובין ,חטא"].

ג. ,ודע" ולא ,*דוע"

כמו"כן יש להבין את הדיוק בלשון רש"י, המתבטא כאן בביטוי ,יודע מחשבות .. ויודע אתה מי החוטא", וכך גם בתשובתו של הקדוש-ברוך-הוא: ,אני יודע", ואיננו משתמש בביטוי ,ידוע" שהוא ה,לשון" השגור בדברי חז"ל'' גלוי וידוע'' לפני מי שאמר והיה העולם", ובמיוחד כאשר רש"י בעצמו פותח כאן בהתבטאות ,לפניך גלויות כל המחשבות", ומתאים היה אפוא שימשיך באותו סגנון ,,וידוע לפניך"+\?

ההסבר לכך: כידוע", ישנן שתי דרגות בידיעה (ובהשגחה) העליונה:

א) הידיעה (וההשגחה) באופן של ,גלוי וידוע" - ללא ,התלבשות" בתוך

הערות

  1. 9. ראה לקו"ש שם.
  2. 0. פרש"י פרשתנו שם, יט. - בנוגע הר"נ איש שנאמר בהם (פרשתנו יז, ג) ,החטאים האלה בנפשותם" - ראה לקו"ש שם הערה 22.
  3. 1. ל' אדה"ז - תו"א ד"ה אדרה נא (יד, ד). ולהעיר ממרז"ל בכ"מ: גלוי וידוע לפני (שבת נה, א. ועוד) - ובאם לא הי' אדה"ז מעתיק כאן הסיום ,מי שאמר והי' העולם" הי' כולל גם מחז"ל אלו. וי"ל שמרמז בזה עוד דוגמא וראי' מאמרם ,,שאמר והי' העולם" (ולא - ,שמהווה העולם". וע"ד החילוק בין ,ציווה ונבראו" ו,,ברא אלקים" - תו"א מג"א צו, ג).
  4. 4. ועוד ענין - שאפילו בדרגת דהתהוות עולמות = ג"כ ישנו האופן ד,גלוי וידוע"
  5. 2. עירובין יג, ב. ובכ"מ.
  6. 3. וראה מפרשים לאבות פ"ג מט"ו: הכל צפוי.
  7. 4. וכפרש"י פינחס שם (בפי' ,,אלקי הרוחות"): ,גלוי וידוע לפניך כו'".
  8. 5. תו"א שם (שם ואילך). סהמ"צ להצ"צ מצות ע"ע פ"ב (ובהגהה). ד"ה והנה נת"ל תרס"ג.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, אדר"ח תמוז, ה'תשל"ג לקו"ש חי"ח ע' 196

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.