171

שיחה ד

1-6 לקוטי

שלח ד

א. מעלות ישראל המנויות בזוהר על הפסוק ,ועתה נגדל..."

על הפסוק' ,ועתה יגדל נא כח אדנ"י" כתוב בזוהר:: ,ר' אחא ור' יוסי אמרי: זכאי אינון ישראל מעמין עכו"ם דעלמא, דקב"ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו, דהא עלמא לא אברי אלא בגיניהון דישראל... וישראל... אינון קיימא דיליה וקיומא דכל שאר עמין" (= ר' אחא ור' יוסי אומרים: זכאים הם ישראל מעמי עכו"ם שבעולם, שהקדושדברוך-הוא בוחר בהם, ומכונה בהם ומתפאר בהם, שהרי העולם לא נברא אלא בשל ישראל, שהם קיום העולם וקיום כל שאר העמים).

הסיבה לכך שהזוהר מונה כאן שלושה יתרונות של עם ישראל, ודוקא שלושת אלו - שה' רוצה ובוחר בהם, שכינויו הוא בשם ישראל', ושהוא מתפאר בהם - ולא יתרונות אחרים, נעלים יותר לכאורה, כגון: .נקראו בנים למקום"? -

מסביר אבי מורי בהערותיו לזוהר*,

שזה בהתאם לנאמר בזוהר בהמשך, שעם ישראל הוא ה,לב של כל העולם"> [וכלשון הזוהר עצמו, שעם ישראל הוא ,קיומא דיליה"], ולכן נמנים כאן שלושת היתרונות שהם כנגד שלושה קווים במידות - ,חסד", ,גבורה" ו,תפארת" - שעליהם נאמר ש,משכן המידות הוא בלב",

[וכפי שהוא מסביר, ש,אתרעי בהו" - ענין הרצון והבחירה - ,הוא בחינת חסד", ,,אתכני בהו" - זוהי גבורה, כי שם אלקים הוא בגימטריא. ,כנוי"?, ו,אתפאר בהו" - זוהי בחינת תפארת]

בכך מובן מדוע אין מתאים לציין כאן את המעלה של ,נקראו בנים למקום" וכדומה, כי מעלה זו מבטאת את היותו של עם ישראל נעלה לחלוטין מן הבריאה, ובלשון חז"ל* ,מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר". ואילו בזוהר כאן מדובר על עם ישראל כפי שהוא בעולם, מטרתה של הבריאה (,עלמא לא אברי אלא בגיניהון דישראל") וקיומו של העולם, ולפיכך מדבר הזוהר על האופן שבו עם ישראל הוא בבחינת ה,לב" של העולם?, כפי שהוסבר לעיל.