171
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ד
1-6 לקוטי
שלח ד
א. מעלות ישראל המנויות בזוהר על הפסוק ,ועתה נגדל..."
על הפסוק' ,ועתה יגדל נא כח אדנ"י" כתוב בזוהר:: ,ר' אחא ור' יוסי אמרי: זכאי אינון ישראל מעמין עכו"ם דעלמא, דקב"ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו, דהא עלמא לא אברי אלא בגיניהון דישראל... וישראל... אינון קיימא דיליה וקיומא דכל שאר עמין" (= ר' אחא ור' יוסי אומרים: זכאים הם ישראל מעמי עכו"ם שבעולם, שהקדושדברוך-הוא בוחר בהם, ומכונה בהם ומתפאר בהם, שהרי העולם לא נברא אלא בשל ישראל, שהם קיום העולם וקיום כל שאר העמים).
הסיבה לכך שהזוהר מונה כאן שלושה יתרונות של עם ישראל, ודוקא שלושת אלו - שה' רוצה ובוחר בהם, שכינויו הוא בשם ישראל', ושהוא מתפאר בהם - ולא יתרונות אחרים, נעלים יותר לכאורה, כגון: .נקראו בנים למקום"? -
מסביר אבי מורי בהערותיו לזוהר*,
שזה בהתאם לנאמר בזוהר בהמשך, שעם ישראל הוא ה,לב של כל העולם"> [וכלשון הזוהר עצמו, שעם ישראל הוא ,קיומא דיליה"], ולכן נמנים כאן שלושת היתרונות שהם כנגד שלושה קווים במידות - ,חסד", ,גבורה" ו,תפארת" - שעליהם נאמר ש,משכן המידות הוא בלב",
[וכפי שהוא מסביר, ש,אתרעי בהו" - ענין הרצון והבחירה - ,הוא בחינת חסד", ,,אתכני בהו" - זוהי גבורה, כי שם אלקים הוא בגימטריא. ,כנוי"?, ו,אתפאר בהו" - זוהי בחינת תפארת]
בכך מובן מדוע אין מתאים לציין כאן את המעלה של ,נקראו בנים למקום" וכדומה, כי מעלה זו מבטאת את היותו של עם ישראל נעלה לחלוטין מן הבריאה, ובלשון חז"ל* ,מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר". ואילו בזוהר כאן מדובר על עם ישראל כפי שהוא בעולם, מטרתה של הבריאה (,עלמא לא אברי אלא בגיניהון דישראל") וקיומו של העולם, ולפיכך מדבר הזוהר על האופן שבו עם ישראל הוא בבחינת ה,לב" של העולם?, כפי שהוסבר לעיל.
הערות
- 1. שיחות
- 1. פרשתנו יד, יז.
- 2. פרשתנו קסא, א.
- 3. ראה לקוטי לוי"צ לזהר שם.
- 4. אבות פ"ג מי"ד. ולהעיר, שברוב השנים - כולל שנה זו (תשל"ט) - לומדים פרק זה (לה,יש נוהגין" שאומרים אבות ,כל שבתות הקיץ" - אדה"ז בסדורו) בשבת פ' שלח.
- 5. שם.
- 6. ל' אאמו"ר בלקוטי לוי"צ שם.
- 7. תקו"ז בהקדמה (טו, סע"א). תכ"ב בתחלתו. תכ"ו (עא, ב).
- 8. ב"ר פ"א, ד.
- 9. ולהעיר, שגם בנוגע לקדה"ק נקט בזהר כאן (ע"ב) ד,תמן הוא לבא" - ולא חב"ד (ראה תניא
מצוטט ב־3 עמודים
- תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"א לקו"ש חי"ח ע' 171
- תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ב לקו"ש חי"ח ע' 171
- תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ג לקו"ש חי"ח ע' 171
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.