165
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
0 לקוטי מובן פירוש זה יותר. כי הפסוקים מדברים על האומות, ולכן סביר לומר, שהמילה ,,צלם" מכוונת ל,צל" שלהם, כשרים שבהם, ולא ,צלו של המקום", ובמיוחד כאשר אילו כן, צריך היה לכתוב ,סר הצל". לפיכך הפירוש ,מגינם וחזקם..." הוא הראשון והעיקריל.
ח. המחלוקת בין רמב"ם לראב"ד בענין שחיטתגוי
מן הענינים המופלאים שבפירוש רש"י: שני פירושי רש"י קשורים למחלוקת בין רמב"ם לראב"ד:
הרמב"ם": פוסק ש,שחיטת עכו"ם נבילה, ומטמאה במשא .. אחד העכו"ם ואחד הכותי או גר תושב - שחיטתן נבילה. וקרוב בעיני שאף זה מדברי סופרים, שהרי טומאת עבודה-זרה וטומאת תקרובת מדבריהם". הראב"ד ,משיג" על דברי הרמב"ם, ואומר: ,עכו"ם הם כבהמות, ואין מטמאין ואין מיטמאין, עם הדומה לחמור, הן גויים כמר מדלי, ואת כולם ישא הרוח, והחושב אותם לכלום אסף רוח בחפניו".
בעל ה,כסף משנה" שואל על דברי הראב"ד: מה קשורה הקביעה שעכו"ם ,אין מטמאין ואין מיטמאין" לכאן? הרי כאן אין מדובר על עכו"ם, אלא על שחיטתן?
שלח ג
הגאון הרוגוטשובי מסביר* את דברי הראב"ד: האפשרות שהשחיטה תקלקל ותהפוך את הבהמה לנבילה קיימת רק אם השוחט הוא מציאות לפי ההלכה. אם הוא כ,העדר", לא ייתכן שיקלקל. וזאת אומר הראב"ד: ,עכו"ם הם כבהמות ואין מטמאין ואין מיטמאין" - הם ,רוח", ,העדר מציאות", ולא ייתכן ששחיטתם תקלקל ותיצור נבילה. לכן סובר הראב"ד ששחיטת-גוי אינה נבילה מפני שהגוי מקלקל, אלא מפני שאין זו שחיטה, וממילא זוהי נבילה - כבהמה שמתה מעצמה''.
בכל זאת, מדוע אומר הראב"ד ,אין מטמאין ואין מיטמאין"? הן, לכאורה, לפי הסבר ה,רוגוטשובי" חשוב לומר
הערות
- 7. וראה משכיל לדוד בפרש"י.
- 8. הלכות אבות הטומאה פ"ב ה"י.
- 9. צפע"נ עה"ת הפטרה פ' בהר. ובהמובא במפע"צ פ"ו ס"ח. וראה גם לקו"ש ח"כ ע' 139 ואילך.
- 0. וע"ד דעת התוס' (חולין ג, ב. ד"ה קסבר) והרא"ש (שם סי' ה') דלמדין מוזבחת ואכלת (ראה יב, כא) אותו שהוא בר זביחה אכול מזבחו, לאפוקי עכו"ם ,כיון דלאו בתורת שחיטה כששחטה הויא לי' כמתה מאלי"" (ר"ן שם). וכתוספתא (ריש חולין) שהובא בכס"מ דם דכייל ,לא שזבח עכו"ם ולא שזבח הקוף ולא שנזבחה מאלי"".
- 5. משא"כ לדעת הרמב"ם דלמד ממ"ש (תשא לד, טו) ,וקרא לך ואכלת מזבחו מאחר שהזהיר .. אתה למד שזבחו אסור כו'" (הל' שחיטה פ"ד הי"א), הרי נמצא שבעצם בר זביחה הוא* (גם לפי גי' הש"ך יו"ד הל' שחיטה ס"ב סק"ב), ראה ביאור הרי"פ פערלא לרס"ג ל"ת יא בתחלתו.
- 6. ועפ"ז מובן ביאור הצפע"נ במחלוקת הרמב"ם והראב"ד גם בפשוטו.
- 7. *) וראה כ"מ כאן. טושו"ע יו"ד ר"ס ב. ובנו"כ שם
מצוטט ב־3 עמודים
- לקוטי שיחות 285 לקו"ש חי"ח ע' 165
- תורת מנחם יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל לקו"ש חי"ח ע' 165
- מאמרים מלוקטים בס"ד. יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל לקו"ש חי"ח ע' 165
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 2 עמודים.