134
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ואי אפשר לומר, שמסיבה זו מצצט רש"י את המילים ,,כשהושלך ליאור", כדי להדגיש שהיתה כאן מידה כנגד מידה: כשם ש,שעה אחת שנתעכבה למשה" היה ענין של פיקוח נפש, כך היה השכר ששילם לה הקדוש-ברוךהוא כאן - כי לפי זה לא היה רש"י אומר ,זה הכבוד חלק לה המקום", כי המטרה כאן איננה כבוד אלא פיקוח נפש.
ד. רפואת מרים תלויה בחניית ישראל
ההסבר לכך הוא:
מדברי הקדוש-ברוך-הוא*' ,תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף" מובן, שרפואת מרים (,,אחר תאסף")*; תלויה בהיותה סגורה ,שבעת ימים מחוץ למחנה", מחוץ לשלש מחנות? - ועצם המציאות של ,מחנה" מלשון חניה\:, בעניננו, קיימת רק ,בשעת חנייתן", כפי שכבר פירש רש"י לפני כן:5 ,תוך הקלעים היא
מחנה שכינה חניית הלוייים סביב... היא מחנה לויה ומשם ועד סוף מחנה הדגלים... היא מחנה ישראל...". אך לא כן בשעת נסיעתן, שאז אין קיים התואר ,מחוץ למחנה" (שלוש מחנות).
ולפיכך, אילו לא חיכו ישראל במחנה במשך שבעת ימי הסגירה של מרים, גם אם ברור שהיא לא היתה נשארת לבדה במדבר, אלא היתה הולכת עמם3, אך כיוון שלא היה מתקיים אז הציווי ,,תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה, כיוון שלא היה מושג של ,מחנה"? - הרי זמנה של מרים ,להיאסף" היה נמשך יותר משבעה ימים, כי זמן הנסיעה אינה נלקח בחשבון שבעת ימי ההסגר5.
הערות
- 1. וחולשה דגופה שלה. שטרחא גדולה יש בנסיעה בדרך (ולהעיר מרש"י פרשתנו יא, א). וראה לקמן הערה 23.
- 8. יב, יד.
- 9. ראה פרש"י שם (ובפרש"י שם, יב בפי' הב'). או שהי' רק נזופה כלשון רש"י שם ד"ה ,ואבי' ירק ירק". וראה אוה"ח שם ועוד. וראה לקמן בפנים.
- 0. בנדו"ד, כמו שפרש"י ,מחוץ למחנה" הנאמר במצורע (תזריע יג, מו), ולעיל בפ' נשא, כדלקמן בפנים.
- 1. וראה גם רש"י פרשתנו יו"ד, לד: מן המחנה - ממקום חנייתן.
- 2. נשא ה, ב. והרי פרשת שילוח טמאים
- 7. בהעלותך ה שיחות -
- 8. נאמרה ביום שהוקם המשכן (כפרש"י שם) לפי שאז הוקבעו המחנות והוזקקו להשתלח (רש"י גיטין ס, סע"א).
- 9. ולהעיר מר"ן נדרים ז, ב ד"ה שנא'. שאילת שלום שצויין בגליון הש"ס שם. ואכ"מ.
- 3. כי אפילו את"ל שמצד איזה טעם שיהי' מקום סגירתה הוצרך להיות מחוץ (וסמוך) למקום שנצטרעה דוקא צ"ע אם בנדו"ד הדין כן - כיון שזהו בגדר פקו"נ, ומכש"כ מההולך עם שיירא במדבר, שכאשר כבר יצא בשיירא הולך עמה בשבת כשיש חשש סכנה (שו"ע (ואדה"ז) או"ח סו"ס רמ"ח). וצ"ע בחת"ס שם.
- 4. ומפרש"י נשא (הנ"ל בפנים) משמע דבשעת נסיעתן מותרין טמאין ומצורעין ליכנס תוך המחנה וכמ"ש בגמ' (תענית כא, ב. וש"נ). וראה לקמן הערה 33.
- 5. וי"ל יתרה מזו, דהימים שלאחר ימי הנסיעה אינם מצטרפים עם הימים שלפנ"ז כי כאשר אינם רצופים אינו מתקיים מש"נ ,תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה", שיש לפרשו מציאות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 5 עמודים.