132
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ה
בהעלותך ה
א. רש"י על ,והעם לא נסע": .+ה הכבוד חלק לה המקום"
בסוף הפרשה, מצטט רש"י מן הפסוק' ,ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים" את המילים ,והעם לא נסע", ומפרש: זה הכבוד חלק לה המקום בשביל שעה אחת שנתעכבה למשה כשהושלך ליאור שנאמר? ותתצב אחותו מרחוק וגו'.
כפי שמסבירים המפרשים: מתכוין רש" לענות כאן על השאלה המתעוררת על המילים ,והעם לא נסע עד האסף מרים", והיא: הרי נאמר בפסוק שלאחר-מכן .ואחר נסעו העם", כלומר, ש,נסע העם" לאחר ,ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים" - ולשם מה מדגישה התורה לפני כן ,והעם לא נסע..."?
רש"י מתרץ, שהחזרה היא כדי להודיע, ש,והעם לא נסע" משום כבוד מרים*.
אך צריך להבין: הרי בתורה נאמר ,והעם לא נסע", ומדוע אומר רש"י (ומנין הוא לומד זאת) ש,זה הכבוד חלק לה המקום", ובמיוחד כאשר בכך הוא משנה את לשון חו"ל במשנה* ,,לפיכך נתעכבו לה ישראל... "?
בפשטות ניתן לומר': כל הנסיעות והחניות של ישראל לא היו תלויות בהחלטתם, אלא כנאמר לפני כן בפרשה* ,ולפי העלות הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל". ומכך מובן, ש,העם לא נסע עד האסף מרים"
הערות
- 1. שיחות 16
- 1. יב, טו.
- 2. שמות ב, ד.
- 3. משכיל לדוד בפרש"י. וכ"כ בחדא"ג מהרש"א סוטה ט, ב.
- 4. ואין להקשות מה שמפרשו רש"י כאן אע"פ שהקושיא היא מהכתוב שלאח"ז - שהרי הוא פי' כתוב זה ,והעם לא נסע גו'", ובפרט שבלא"ה בכגון דא (שהקושיא היא מאותו הענין ובפרט בהכתוב הסמוך) מפרשו רש"י - בכ"מ - בכתובים הקודמים, וכמדובר כמ"פ.
- 65. סוטה שם.
- 6. לכאורה זהו מקור פרש"י זה. אבל י"ל שמקורו בספרי כאן (ועד"ז הוא במכילתא בשלח יג, יט) ,לפיכך עיכב לה המקום* שכינה וארון כהנים ולוים וישראל ושבעה ענני כבוד כו" [ובתיב"ע (ות"י) טז: בההוא זכותא הוון כל ישראל אשתין רבוון כו' וענני יקרא ומשכנא ובירא לא זייעין ולא נטלין עד זמן כו'. ועד"ז הוא בתיב"ע פסוק יד]. ובפרט לפי הגירסא בכמה כת"י רש"י שמסיים: נתעכבה בשבילה שכינה וכל ישראל.
- 7. ראה באר מים חיים (לאחי המהר"ל)* ודבק טוב בפרש"י.
- 8. ט, יז ואילך.
- 10. *) כ"ה בספרי הוצאת האראוויטץ. מכילתא שם וביל"ש כאן, עכב לה הקב"ה ארון ושכינה כ" ובספרי לפנינו: עיכב לה שכינה וארון כר.
- 11. *) ולפי" מובן בפשטות דיוק הנ"ל (הערה 4) שהרי דיוק רש"י הוא מהתיבות ,והעם לא נסע" עצמ שמשמעו שהוצרכו ליסע.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בהעלותך, י"ט סיון, ה'תשכ"ה לקו"ש חי"ח ע' 132
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.