92
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ומתעוררת השאלה ,,למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים"? כיצד סמוכה פרשת המנורה לאחר פרשת הנשיאים??
[אמנם הכלל ,אין מוקדם ומאוחר בתורה" קיים גם לגבי פשוטו של מקרא לפי פירוש רש"", אך ניתן לפרש באמצעותו רק בלית ברירה, ובנוסף לו צריך טעם על-זה'', ובפרט בענינינו, כאשר סדר זו עלול לגרום לטעות לא רק בסדר המאורעות?', אלא גם בזמן התחלת קיום המצוה של הדלקת הנרות עלדידי אהרן''].
לכן צריך רש"י להסביר, שפרשת המנורה נכתבה כאן מפני חלישות הדעת של אהרן ,,כשראה אהרן חנוכת הנשיאים", וכדי להראות את הנחמה שניחמו ה' על כך.
ב. השאלות המתעוייות
על דברי רש"י אך יש להבין: א) במה הרגיעה תשובתו של
הקדוש-ברוך-הוא ,,שלך גדולה משלהם שאתה מדליק..." את ,,חלשה אז דעתו" של אהרן, בעוד אשר היא לא הסבירה במה ,,שלך גדולה"+'?
למילואים פשוט שממשיך בהקרבת כולם, ולכן הוצרך לפרש ,בהעלותך את הנרות" לאחר כל הקרבנות והנשיאים - כי מכיון שנותן מקום לטעות בזמנו פשיטא שהכתוב הי' מפרטו במקום אחר. ועפ"ז יומתק הלשון ,למה נסמכה פרשת המנורה כו'", שמפשטות הלשון משמע שהשאלה היא לא רק למה נאמרה כאן כ"א ע"ז שנסמכה לפרשת הנשיאים, כי זה נותן מקום לטעות כו'. או י"ל דמתחלה הי' צריך לכתוב (ביום כלות משה) פי הדלקת הנרות שהיא עבודה הקבועה במשכן, ואח"כ חנוכת הנשיאים שענינה קרבן שעה ודהיחיד (פרש"י נשא ז, יב).
אבל פשיטא שאין לפרש ברש"י כבמדרשים הנ"ל: בנוגע למדרש הא' (נוסף ע"ז שלא נאמר שם ,שלך גדולה משלהם" הרי) איתא שם דכל שבט לוי ,היו מצירים ואומרים כו' כיון שעברה חנוכת המזבח א"ל הקב"ה לאהרן ובניו כל
הערות
- 1. נשא (ה, ב) ,שמונה פרשיות נאמרו בו ביום כדאיתא במס' גיטין בפ' הנזקין*", ושם מפורש ,פרשת הנרות" ובפרש"י ,,בהעלותך לפי שבו ביום התחילו להדליק".
- 9. ואין לומר שבנדו"ד לא איכפת לי' כיון שכבר נצטוו פרשת הנרות בר"פ תצוה ובפ' אמור (כד, ב ואילך) - כי הרי כאן ניתוספו כמה פרטים בהציווי ,אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" וכו', שלא נאמרו בפ' תצוה ואמור (משא"כ בתרומה כה, לז - דהמדובר ע"ד עשיית המנורה ולא הדלקתה כבפרשתנו. וראה פרש"י שם). וראה אוה"ח עה"פ ד"ה בהעלותך.
- 0. ראה פרש"י בראשית ו, ג. וישלח לה, כט. ובכ"מ. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 125.
- 1. ראה לקו"ש [המתורגם] חי" ע' 298. לקמן ע' 368.
- 2. כבפירושו לבראשית ווישלח שם. ועד"ז בשמות ד, כ. ולהעיר שבכלל ע"פ פשש"מ אין מוכרח לידע הזמן דכל ציווי, וכפרש"י ר"פ אחרי ,מה ת"ל כו'" (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 123 הערה 3).
- 3. ומטעם זה מובן דאין לפרש (ע"ד מ"ש רמב"ן נשא ז, א. וראה גם רמב"ן פרשתנו ט, א) דמכיון שהתחיל ע"ד חנוכת הנשיאים ביום ח'
- 7. *) סט סע"א ואילך.
- 8. בהעלותך א שיחות 3
- 4. בתנחומא שם ג מסיים ,א"ל הקב"ה לאהרן ולבניו כל השבטים עשו לעצמם חנוכה ואתם לעצמכם עשו חנוכה לכך נאמר דבר אל אהרן ואל בניו בהעלותך ואח"כ קח את הלוים" (וראה תנחומא תצוה ב), ובתנחומא שם ה: אמור לאהרן אל תתירא לגדולה מזו אתה מתוקן כו' הקרבנות כ"ז שבהמ"ק קיים הן נוהגין אבל הנרות לעולם אל מול כו'.
מצוטט ב־3 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בהעלותך, י"ט סיון, ה'תשכ"ה לקו"ש חי"ח ע' 92
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ד לקו"ש חי"ח ע' 92
- תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ג לקו"ש חי"ח ע' 92
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.