39
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
גשמית, וחייהם נוהלו באופן ניסי, כמצויין לעיל.
בהכנסם לארץ ישראל - ארץ נושבת - פסק המן, לחם מן השמים", ובלשון הפסוק: ,,כי תבואו אל הארץ... שש שנים תזרע..."**, היה עליהם לעסוק בעשיית מלאכה וכדומה. ולמרות שבארץ ישראל ההשגחה העליונה היא גלויה, כך רואים בברור שהפרנסה ניתנת מלמעלה -
בכל זאת, עצם העובדה שעוסקים בהכנת כלי טבעי לברכת ה' עלולה לתת לפעמים מקום למחשבה שעבודתו שלו תופסת מקום כל שהוא בקבלת הפרנסה, דבר שעלול להפריעו מקיום תורה ומצוות.
חג השבועות ב שיחות -
וזוהי פעולת דוד המלך*, שנתן כח לכך, שגם בארץ נושבת יוכל היהודי לגלות את עובדת היותו בן ל,ממלכת כהנים". כלומר: הוא יכיר בכך, שפרנסתו מגיעה מלמעלה, ולפיכך היא בשפע, ושזהו, בעומקם של דברים, ענין ניסי, שאיננו תלוי בדרכי הטבע, ושהתעסקותו בטבע היא רק מפני שכך הוא ברצון הבורא, שיהיה באופן של ,בכל אשר תעשה"*.
ולפיכך מובן, שכאשר מדובר בענין של תורה ומצוות, הוא יקיים זאת ללא הפרעות, כמלך.
ט. ג'לוי ,,ממלכת כהנים" גם בחשכת הגלות
כאשר התחיל חשך הגלות, ובמיוחד בתקופה שבה גבר החשך והאפיל, ומפני קשיי התקופה שקעו בני ישראל בטרדות'* פרנסה, ולא בעשיית מלאכה באופן רגיל בלבד, הרי אז נדרש כח חדש כדי לעורר אצל בני ישראל את התגלות ענין המלך:
יהודי עלול לחשוב שבתקופה כזאת, כאשר יש העלמות והפרעות רבות כל
הערות
- 1. בהוספה על ביזת מצרים והים שהיתה בהפלגה גדולה ביותר* (ראה בכורות ה, ריש ע"ב. מכילתא בא יב, לו. פרש"י בשלח טו, כב עיי"ש).
- 2. ולהעיר ממרז"ל (נדרים שם) בנוגע לעשירות דמשה, שהעשיר מפסולתן של לוחות - שי"ל הפירוש הפנימי בזה: עשירות שלו היתה רק תוצאה (ובדרך טפל) מתורה שלו, היינו שניתנה לו הרחבה בגשמיות** כדי שיוכל ללמוד בהרחבה (וראה ליקוטים שבסו"ס מהרי"ל - בנוגע לר"ת). ומזה מובן גם בנוגע לדורו של משה - ראה לעיל הע' 34.
- 7. בשלח טז, לה. יהושע ה, יב.
- 8. בהר כה, ב"ג.
- 5. *) וגם עשירות זו שייכת למ"ת - כי מכיון ש, בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה" (שמות ג, יב). הרי מובן, שגם ביזת מצרים שהו"ע עיקרי ביצי"מ (ראה ברכות ט, סע"א ואילך. נת' בלקו"ש [המתורגם] ח"ג ע' 77 ואילך. ובכ"מ) שייכת ל"תעבדון את האלקים על ההר הזה".
- 6. **) ע"ד מש"כ ברמב"ם הל' תשובה רפ"ט.
- 9. וכמרז"ל שכשבנ"י היו צריכין פרנסה היו סנהדרין באים לדוד ואומרים כו' (ברכות ג, סע"ב) ובפרט בזקנותו (בשלימותו) שאז ע"י דוד: א) נגמרו המלחמות כו' - שלימות דארץ נושבת, ב) גמר כל ההכנות לבנין המקדש (דה"א כח ואילך) - גילוי אלקות.
- 0. ראה בכ"ז לקמן ע' 320 ואילך. לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 186 ס"ד ואילך.
- 1. הדיוק בזה נת' בד"ה מים רבים תשל"ח סעיף ב (לקו"ש ח"כ ע' 276. סה"מ-מלוקט ח"א ע' רעג),
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.