30

של המקבלה, ואף ל,קנאה", ,יצר הרע", וכדומה.

ד. שאלות נוספות על שני התירוצים הראשוניס

כמו"כן מתעורר קושי על כל אחד משני התירוצים הראשונים, בנוסף לשאלה הכללית הנ"ל:

א) על התירוץ הראשון: הדין של ,בר"מצרא" אינו חל על מטלטלין, כי הטעם לדין בר"מצרא הוא ששדותיו יהיו סמוכים, וטעם זה אינו מתאים למטלטלין, שאותם אפשר לקנות בכל מקום ולהביאם אליויי. טעם זה אינו מתאים בענין התורה'*, אשר אותה

4) ומ"ש בסמ"ע (חו"מ שם סקצ"ז) ,דדוקא בקרקע שהוא קנין עולם תקנו דין מצרנות כו' ולא בהני" - היינו לפי ששם איירי שא' מן השותפין רוצה למכור ובזה לא שייך טעם המבואר בפנים. והא דמפרש (וכן בפרישה לטור) שבשו"ע איירי בנדון דשותפות* - י"ל, כי בלא"ה פשוט שאין שייך במטלטלין דדב"מ מטעם המבואר בפנים.

*34) ואין להקשות דא"כ שוב בטל הדין דבר מצרא, שהרי דינא דב"מ הוא רק אם הלוקח יכול לקנות שדה במק"א -

כי בקשת המלאכים תנה הודך על השמים פשיטא דהיינו שתהי' רק כמ"ש בלקו"ת תזריע (כג, ב. ובאוה"ת (שם כרך ב' ע' תקלא ואילך)) - הלימוד ב(עולם המלאכים) יצירה, והוא עתה בלימוד תנ"ך ורז"ל בכתהאריז"ל (ליקוטי תנ"ך והש"ס שלו וכו'), ו(רק) באופן כזה ילמדוה ג"כ בנ"י נשמות בגוף בעוה"ז, אבל אז עיקרה בשמים כי (למטה ידועה רק מציאות הרוחנית ולא מהותה. ואפילו אם גם בזה ישתוו עם המלאכים - בכ"ז)

חג השבועות א שיחות 8

אידאפשר להשיג בשום מקום אחרלל.

ב) על התירוץ השני: לגבי התורה ישנם שלשה ביטויים: (א) ,ירושה"*,

כנאמר"" ,תורה ציווה לנו משה מורשה...". (ב) ,מכירה", כמאמר חז"לי 3 ,אמר הקדוש-ברוך-הוא

לישראל מכרתי לכם תורתי...". (ג) ,מתנה", כמאמר חז"ל* ,ג' מתנות טובות נתן הקדוש-ברוך-הוא לישראל... תורה...". וכנוסח התפילה: זמן מתן תורתנו**. שלשה ביטויים אלה מראים על שלשה אופנים בשייכות התורה לישראל, כמוסבר בכמה מקומות'י. ואם כך, התורה שייכת לישראל גם בענין של ,מכר", ולכן חל עליה הדין של בר-מצראלי.