3
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ומוסיף גם את הסוג השני ,ועבודות המסורות לכהנים" - אלה הן העבודות שנמסרו מלכתחילה לכהנים - למרות שאין אפשרות לסברה שגם לזר (ללוי) מותר לבצען: כיוון שכאן מוכרח להאמר הציווי ,ושמרו את כהונתם" בקשר ל,קבלת דמים וזריקה והקטרה", הרי ברור שהאזהרה ,ושמרו את כהונתם" חלה על כל העבודות, גם אלה שהיו מלכתחילה ,מסורות לכהנים", מתוך קל-וחומר.
ו. הסברא שעבודות אלו מותרות ללויים נובעת מדיני קרבן פסח
היכן מוצאים שבני ישראל עשו את העבודות המוזכרות לעיל, עד כדי כך שבגלל זאת קיימת אפשרות לסברא שעתה הן שייכות ללויים (בשליחות בני ישראל)?
דברים אלו מפורשים בפשוטו של מקרא?' בפרשת בא*':
בענין קרבן פסח במצרים נאמר הציווי ,ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזות... ואכלו את הבשר... צלי אש... על כרעיו ועל קרבו". רואים, איפוא'*!, שבני ישראל עשו שלשה דברים: (א) ,ולקחו מן הדם",
במדבר א
הכוונה בכך היא (כפי שמסביר רש"י) ל,,קבלת הדם". (ב) ,ונתנו..." - במקום עבודת ה,זריקה"*י. (ג) ,צלי אש" - כעין עבודת ה,הקטרה"? על אש המזבח.
לפיכך ניתן היה לחשוב שגם אצל פסה דורות (הדומה לפסח מצרים, ואשר לכן נלמדות הלכות שונות בפסח דורות מפסח מצרים, כמובא בפירוש רש"י לפרשת בא") שייכות עבודות אלו לבני ישראל?, והלויים עושים
הערות
- 7. שלכן אי"צ רש"י לפרשו, כי מכיון שהוא סיפור מפורש בפשש"מ, בודאי אפילו ה,בן חמש" למקרא זוכר אותו.
- 8. יב, זדט.
- 18. וגם ע"ד ההלכה כן הוא. וראה צפע"נ עה"ת פ' בא. וש"נ. וראה לקו"ש חכ"ו ע' 78 ואילך.
- 9. להעיר ג"כ מלשון רש"י (שם, כב) ,,לשלש המתנות".
- 0. ראה פסחים צו, א: ,,אימורי פסח מצרים היכא אקטרינהו.. שויסקי עבוד". ובמאירי שם: שצלאום בשפוד ושרפום לשם גבוה". אבל בר"ח שם: ,כלומר צלו אותם מיני מאכל ואכלום" [וכ"ה בערוך ע' שוויסקי. פסקי רי"ד פסחים שם. וראה פרש"י קדושין ע, א ד"ה בר שויסקל]. וצ"ל שההיתר לאכלם הוא מפני שעדיין לא נצטוו על איסור חלב. אבל קשה לומר בפשש"מ שכל בנ"י אכלום, שהרי בודאי כו"כ מבנ"י קיימו כל התורה כולה עד שלא ניתנה, כמדובר כמה פעמים - וגם ע"פ פש"מ (לפרש"י).
- 6. ובכל אופן, מכיון שצלאום ע"פ הציווי (גם את"ל שאח"כ אכלום) ה"ז דוגמת הקטרה.
- 1. ראה לדוגמא: יב, ו (ד"ה קהל עדת ישראל). שם, מז*. וראה פרש"י שם, יד (ועוד). רמב"ן שם, ט. וראה גם פרש"י בהעלותך ט, ג.
- 2. ולהעיר ע"ד ההלכה מדעת היראים (סימן תה. ובהשלם - תטו) דמצות קרבן פסח היא: ,,צוה הקב"ה את ישראל שיעשו את הפסח .. ועשיית הפסח היינו שחיטתו וזריקת דמו והקטר אימוריו .. ואע"פ שזריקת דמו כו' כהנים עושין ולא
- 9. *) שהרי לפרש"י (שם, מג) ,בי"ד בניסן נאמרה להם פרשה זו" - היינו. שהדינים שבפרשה זו נאמרו לפסח מצרים (משא"כ להראב"ע שם) ונלמד מזה גם לפסח דורות, כבפנים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.