489

... ב) בסש"ב פכ"ד ,ומה שפקו"נ דוחה שאר עבירות וגם יעבור ואל יהרג היינו כפי' חז'יל אמרה תורה חלל עליו שבת א' כדי שישמור שבתות הרבה ולא משום קלות העבירות וחומרן , . . אלא דגזיה"כ הוא".

והעיר: מה בא להוסיף בהענין דיעבור ואל יהרג. ואת"ל של' ,פקו"נ דוחה" אפ"ל -- רשות, ובא להוסיף דגם יעבור כו' היינו שחובה לעבור, הרי דין זה תלוי במחלוקת הפוסקים, ובודאי לא נחית רבינו לפלוגתא.

ואי משום הא לא איריא: א) בכ"מ ל' ,דוחה" הוא חיוב, וכמו עשה דוחה ל"ת, טומאה דחוי" בצבור, פסח ראשון דוחה את השבת וכיו"ב. ב) בד'א די'א דרשאי להחמיר ע"ע וליהרג בשאר עבירות, הוא דוקא כשהנכרי מתכוון להעבירו על דת -- שמלבד מעשה עבירה זו, יש באן גם ענין הדת בכלל, וכלי הירוש' סנה' (פ"ג ה"ה) אי יהודי יהודי -- אבל מצד עשית העבירה בלבד, היינו כשהנכרי מתכוון להנאתו, גם לדעת התוס' ודאזלי' בשיטתו אסור להחמיר, וכמ"ש במל"מ (יסוה"ת פ"ה ה"ד) וכ"פ בשו"ע יו"ד סקנ"ז ס"א (וש"נ המקורים). וא"כ בנדו"ד, בתניא, שפיר יש לו להביא ראי' מהא דלכ"ע יעבור וא"י בעשית שאר עבירות מצ"ע.

והנה עוד יש להעיר בתניא כאן, והוא: א"ת דראית דוגם יעבור כו' מוסיף אמ"ש פקו"נ דוחה כו', לא הי' לו להביא כלל הא דפקו"נ דוחה כו'.

ואולי אפ"ל בישוב כהנ"ל: לשון וענין פקו"נ דוחה כו' שהובא בש"ס (יומא פ"ה א ושם) הוא ע"ד הל' עשה דוחה כו', היינו: א) שהעשי' היא מצוה וכמו לפקח את הגל, אלא שאירע בזמן של איסור או בדבר של איסור בדין חולה ומי שאחזו בולמוס, וכמו שמדמהו שם בש"ס למילה בשבת.