415
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
י. הבדל הביטו"ים ,,רצה" ,חנצ"
כעת יובן ההבדל האמור בין הלשון במאמר רו"ל במשנה ובין לשון הכתוב:
בתורה שבכתב - ,כפי שאני נכתב"* - ניכר כל ענין כפי שהוא בשרשו, בפנימיות הכוונה, ובשרש העניינים הכוונה היא ,,למען צדקו" - של הקדושרברוך-הוא. אמנם כפי שהענין יורד ומתגלה ונמשך בתורה שבעל פה - על דרך ,אני נקרא"* - שם בא לידי ביטוי כי ,רצה הקב"ה לזכות את ישראל" כפי שהם כביכול מציאות בפני עצמה, ובדרגא זו נוגע זיכוך הכחות הפרטיים - לזכות את ישראל.
זהו גם ההבדל בין הביטויים ,רצה" ו,חפץ": ,רצה" מתאר תנועה*, תנועת הרצון, כפי שהיא נמשכת וב,מרוצה" לדבר הנרצה (ולכן נאמרה לשון זו לגבי ,,לזכות את ישראל"); ה,חפץ" הוא התענוג שברצון" (ולכן ,,ה' חפץ למען צדקו").
ההבדל ביניהם יובן במשל מעניינים
אבות שיחות 41
אלה כפי שהם באדם למטה: רצון - משמעו שהאדם נמשך לדבר שמחוצה לו; שונה הדבר ביחס לענין החפץ והתענוג, בו האדם כשלעצמו מתענג.
ומזה נובע הההבדל, אשר ברצון קיימים חילוקים שונים, בהתאם לעניינים אליהם נמשך ורמת הקשר אליהם. אך בתענוג, בו מתענגת הנפש בעצמותה - אין חילוק מהי סיבת התענוג, כי הקשר של התענוג אינו עם אותו גורם אלא עם הנפש עצמהלי.
יא. שת מדריגות קיימות בכללות התורה והמצוות
שתי מדריגות אלו קיימות בכללות התורה והמצוות*: כפי שהתורה למעלה, במדריגה הנעלית מריבוי
הערות
- 1. נעשה ע"י התרי"ג מצות (שלכן נק' בשם צדקה), והיינו להיות בחי' אחדות פשוטה בתחתונים כמו שהוא למעלה אחדות פשוט. שזהו דוקא עי"ז שיש ריבוי התחלקות דכחות (וריבוי בעולם) והם מזדככים בענינם הפרטי ע"י התרי"ג מצות שאז הגילוי למטה הוא אחדות פשוטה כמו שהיא למעלה (ראה בארוכה בההמשך שם ד"ה וירד הו").
- 5. ראה פסחים 1, א.
- 6. להעיר משני הפי ,,ברצתה לעשות רצון קונה" (תו"א א, סע"ג. ועוד).
- 7. ראה לקו"ת שלח לח, ג. ראה יח, ג. שה"ש כח, ד. ובכ"מ.
- 8. בלקו"ת (במדבר יח ב ואילך) ובדרמ"צ (מב, א ואילך) ובכ"מ, מבואר שבחי' רצון העליון אין בה התחלקות. ולכן הרצון המלובש במצות כולל כל המצות בשוה כו', אבל העונג העליון ב"ה המלובש במצות יש לכל מצוה תענוג פרטי, כי העונג הוא פנימי' המכוון המלובש ברצון כו', ע"ש בארוכה. ואולי י"ל שזהו כפי שהעונג הוא כבר בבח" המשכה בהדבר (ע"ש ,,כמו עד"מ בפנים הרי התענוג שבראי' מלובש בעינים כו'") וחיצוניות הרצון, אבל התענוג כפי שהוא בעצמותו, הרי אין שייך לומר. ענין התחלקות וריבוי'. וראה המשך תרס"ו ע' סג ואילך. המשך תער"ב שם.
- 6. או י"ל לאידך דדוקא מצד פנימיות התענוג כמו שהוא בעצמותו בא ונמשך פרטי התחלקות התענוג (משא"כ מצד הרצון). וע"ד המבואר בכ"מ (ראה תו"ח ד"ה ויהי כל הארץ פכ"ז ואילך. ד"ה מי מדד תרס"ב ועוד) ענין ההתחלקות וריבוי הבא דוקא מצד אחדות הפשוטה. ולהעיר ממשנ"ת (לקו"ש חי"ט ע' 248) בנוגע לחיות פרטי.
- 9. בהבא לקמן ראה תו"ח מקץ פה, ג. אוה"ת (יהל אור) תהלים ע' 352 ואילך. שה"ש (כרך ב') ע' תשס ואילך. וש"נ.
מצוטט ב־3 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ נשא, ט' סיון ה'תש"כ. לקו"ש חי"ז ע' 415
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א לקו"ש חי"ז ע' 415
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשכ"ג לקו"ש חי"ז ע' 415
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.