410
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
היו אוכלין אותן שנפשו של אדם קצה בהן.
[ובדומה לדברים אלה ניתן לומר גם בנוגע לתורה ולימודה: הקב"ה כלל בתורה ענינים כאלה אשר גם ,בלאו הכי" מובנים מצד שכל האדם, ,כדי להרבות שכר" גם עבור לימודם"י].
אך לפי פירוש זה אינו מובן: א) לשון המשנה ,הרבה להם" - כי לפי הנ"ל ,,לזכות את ישראל" בא כנימוק על ציווי מצוות מסויימות בלבד, ולא כטעם על ריבוי התורה ומצות באופן כללי, ב) הלשון ,,לזכות את ישראל" - כי לפירושו היה מתאים לנקוט בלשון המבטאת את ענין השכר, כגון ,להרבות את שכרם"י' וכיו"ב.
גּ. ,הרבה" להם תורה ומצוות כדי שיקיים לפחות מצוה אחת
הרמב"ם?' מפרש את המשנה הנ"ל: ,בי כשיקיים אדם מצוה מתרי"ג
מצות כראוי וכהוגן ולא ישתף עמה כוונה מכוונת העולם בשום פנים אלא שיעשה אותה לשמה מאהבה כו' הנה זכה בה לחיי העולם הבא ועל זה אמר רבי חנניא כי המצות בהיותם הרבה אי אפשר שלא יעשה אדם בחייו אחת מהם על מתכונתה ושלמותה ובעשותו אותה המצוה תחיה נפשו באותו מעשה".
בכך מבוארת לשון המשנה ,הרבה להם תורה ומצות" - מכיוון שדווקא עלדידי הריבוי בתורה ומצות בוודאי יקיים האדם (על-כל"פנים) אחת מהן בשלימותה וכו', ואשר לכן ,הרבה להם" משום ש,רצה הקדוש-ברוך-הוא לזכות וכו'".
אמנם (נוסף על כך שלפירושו נשאר הקושי מדוע נאמר בלשון ,,לזכותי' את ישראל", ולא בלשון של שכר, כנ"ל, הרי) עצם הפירוש*' דורש ביאור*: מפירושו עולה, כי העובדה ש,הרבה להם (תורה ו)מצות" אין בה מעלה כשלעצמה, כי אם ריבוי המצוות אינו אלא אמצעי (ענין טפל בשביל מצוה בודדת) הבא להבטיח שיהודי. יקיים מצות אחת ,על מתכונתה ושלמותה".
הערות
- 0. וע"ד חולין סו, ב (וראה זי"ר לילקו"ש שמיני שם (דף קמו, ע"א)). משא"כ בענינים שעליהם אמרו (סנהדרין עא, א. ובכ"מ) ,דרוש וקבל שכר". אבל ראה של"ה (תט, סע"ב ואילך. וש"נ) דגם במקום שאמרו יגדיל תורה ויאדיר שאינו ענין להך מילתא אבל מ"מ יש ללמוד ממנו כו' למקום אחר, ע"ש. וראה לקו"ש חי"ד ע' 72 הערה 14. אנצקלופדי' תלמודית ערך דרוש וקבל שכר. ואכ"מ.
- 1. וכהלשון בתנחומא שמיני ח. יל"ש שם (רמז תקלו): כדי שיתן שכר טוב לישראל שמשמרין את המצות. כמו שפי' בזית רענן שם.
- 2. בפיה"מ סוף מס' מכות. וראה עקרים מ"ג פכ"ט. מדרש שמואל בסוף מס' אבות.
- 3. בדברי הרמב"ם - עייג"כ שער המצות להאריז"ל בתחלתו. עיי"ש.
- 4. אע"פ שגם בפיה"מ כתב , זכה" - ה"ז לכאורה שכר קיום מצוה במתכונתה ושלימותה.
- 5. וראה בארוכה דרך חיים למהר"ל בסופו, שהרבה להשיג על פי' הרמב"ם.
- 6. גם: הרי אין זה הסברה על הריבוי בתורה.
- 7. אבל י"ל בפירוש דברי הרמב"ם - ועפ"ז מתורצות לכאורה גם קושיות המהר"ל - (דלא נחית להחילוק אם יש לו חציו זכות כו', אלא) דכוונתו ע"ד המבואר (אגה"ק ס"ז. ובכ"מ) בפי' (שבת קיח, ב) אבוך במאי הוי זהיר טפי, שלכל אחד יש מצוה מסוימת שע"י נמשך ומאיר לו האור שבכל המצות.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם יום ג', כ"ה תשרי, ה'תש"ל לקו"ש חי"ז ע' 410
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.