72

12 לקוטי

רינהו לעכו"ם! ובפרט דאעפ"י שמצינו בגמ' כו"כ ענינים, שקו"ט והוראות, גם בנוגע לדבר בלתי רגיל ומצוי, או אפילו במציאות רחוקה לגמרי *יי, בכ*ז ה"ה ענינים שבאם יארע דבר זה יש בו מצוה והוראת דין לחיוב וכו' -- ולכן מן ההכרח לפרשם ולבארם (למען דעת מה לעשות באם דבר זה יבוא בפועל): יתירה מזה אפילו בענינים ש;לא היי ולא עתיד להיות" י"ל דשקו"ט מה דינו באם הי' נמצא .

אבל בענין שגם אם יארע הדבר בלתי רגיל לא יהי' בו חיוב להן או ללאו, כמו בנדו"ד (שירצה עכו"ם להקריב קרבן בבמה בזה"ז ועפ"י דיני התורה דוקא) שהוא דבר רחוק ממציאות, ואפילו אם תהי' מציאות כזה גם אז אין שום חיוב להורותן בזה (וכהלשון: ,לאורינהו שרי**י) דוחק גדול לומר שאעפ"כ באה כל האריכות בש"ס.

*13) להעיר מהא ראפקוהו לר' ירמיי מבי מדרשא (ב*ב כגי ב)

4 ואף שבסנה' (עא, א): ,בן סורר ומורה לא הי" ולא עַתיד להיות כו' עיר הנדחת לא היתה ולא עתידה להיות", ומבאר ,ולמה נכתב ורוש וקבל שכר* -- הרי מרייק ,ולמה נכתב" (מעיקרא כל הדין), אבל במה שנכתב ומצינו שקו*ט בפרט ממנו ,שלא ה" ולא עתיד להיות" -- ה"ז בכלל תושבע*ם (וי*ל שנהו פ" ד,דרוש וקבל שכר"), ע"ד ,למסבר" קראי (שבת סג א). ועפ"ז יובן ג"כ אמרם ,דרוש* ולא ,למוד" (ששייך גם בתושב"כ), ואכ"מ. וראה תניא פיה, קו*א ד"ה ולהבין פרטי ההלכות דלא שכיחי בלל (קנט, ב).

5) ודוחק לומר רנקיט ,שרי" מפני דלפ"ז קאי ב.אסור", אבל חיוב יש בזה.

שופטיפג

ועוד: שקו"ט לפסיד -- יש בזה קדימה " לענין שהז"ג וכו',

ועפ"ז צ"ל שכל השקו"ט לפס"ד בדיני במה -- היו בזמן שלא היו ספקות כלל בכל דיני ש"ס השייכים לבנ"י וכו' *י.

ועוד ועיקר: כמה מדיני במה נלמדים מכתובים שהם מתחילים ,דבר אל בני ישראל". וא"כ כשם שכללות הדין שעכו"ם מותר להקריב בבמה בזה"ז נלמד מזה שהפרשה התחלתה <דבר אל בנ"י*, ולא עכו"ם. כמו"כ צ'ל שגם פרטי דיני במה אלו (ה" נלמדים מכתובים שנאמר בהם ,דבר אל בנ"י"), נוהגים רק בבמת ישראל, ולא בבמת עכו"ם, וא"'כ הרי הקושיא מאי דהווה הווה בתקפה עומדת בנוגע להשקו"ט ודיני במה הנלמדים מכתובים אלה.

ג. אמנם, יש עוד אופן של אפד שרות להקריב בבמה גם בזמן איסור במות, והוא ע"פ ציווי נביא. ואף שאמרו*י ,משמתו נביאים האחרונים חגי זכרי' ומלאכי נסתלקה רוח הקודש מישראל", שמזה משמע לכאורה, שא"א שיקום נביא בזה"ז -- אינו, כי

6) שו"ע יו"ד סרמ"ו ס"ידטו. וש"

7) להעיר מהכלל (שד"ח קונטרס הד כללים מערכת ה' כלל קיז ושיג) דכשמצעו בש"ס שקו"ט אליבי' רחד מיד, ה"ז הוכתה דאין הלכה כבר פלוגתי' (אף דבמתא דילח -- בטח נהגו כמותן, ובמשך הזמן אפשר שיקום ב"ד גדול יותר ויפס"ד כמותו).

החילוק ל,דרוש וקבל שכר" מובן - דה"ז שקו"ט בדעה ש(עתה) נפס"ד שהיא היפך הדעה (גדולה) שמביאה לידי מעשה.

8 יומא ט, ב. סוטה מח, כ. תוספתא שם פי"ג, ד סנה' יא, א