309

פעולותיו בהתאם לכך, הרי אז מצבו הפנימי הן ב,רצוא" והן ב,שוב" הוא זהה: התבטלות לרצון ה**.

דוגמא נוספת: שלוחו של אדם כמותויי, ועבד מלך מלך*, הן כאשר השליחות והעבודה הם דברים המתאימים למעלת המשלח והמלך, והן כאשר הן בדרגת השליח והעבד.

יתרדעל-כן: מצד עצמותו יתברך, שהוא נושא הפכים, ייתכנו שני הכיוונים בבת אחת*.

ולפיכך: כאשר לומדים באופן של תורתו אומנתו לשם תענוג עצמי, אכן בלתי אפשרי לחשוב באותה עת על הכוונה של ,,שוב". אבל כאשר לומדים תורה באופן זה כדי לממש את כוונת הקדוש-ברוך-הוא לעשות לו דירה בתחתונים, אז ייתכנו שני ההפכים בבת-אחת: היהודי יכול להיות שקוע לגמרי בתורה, ובאותה עת להיות חדור בידיעה שמטרת לימודו להשפיע על בעלי העסקים.

בהר - ל"ג בעומר שיחות -

ח. רשב"י לאחר שלוש עשרה שנה - מרפא את העולס

ענין זה נמצא אצל רשב"י:

מסופר בגמרא?, שכאשר יצא מן המערה לאחר י"ב שנה, וכאשר ראה אנשים עסוקים בחרישה ובזריעה, ,אמר: מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה, כל מקום שנותנין עיניהם מיד נשרף". ורק לאחר השנה השלושעשרה ,,כל היכא דהוה מחי רבי אלעזר, הוי מסי רבי שמעון (=כל מקום שהכה רבי אלעזר, ריפא רבי שמעון) אמר לן: בני, די לעולם אני ואתה":

ההדגשה באמירה ,די לעולם (בעוסקי תורה*) אני ואתה" אינה, שמספיק שרק הם יהיו ,,עוסקי תורה" ואחרים לא יעסקו ח"ו בתורה, אלא שמספיק שאצלם היתה עבודה של תורתו אומנתו, כדי ליישם עבודה זו בעולם - ,די לעולם".

ויש לומר, שזה רמוז בהבדל שבין י"ב לבין י"ג שנים: המספר שנים"עשר מורה על ,סדר ההשתלשלות" (י"ב ראשי חדשים, י"ב גבולי אלכסון, ועודל), והמספר שלוש-עשרה הוא מעל לסדר ההשתלשלות". לפיכך:

מצד הדרגה של ,שנים עשר" -