242

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה א

א. הקושי על ד"ה של רש"י: ,ששת *מים"

כבר דובר פעמים רבות על הדיוק הנפלא בלשונו של רש"י בפירושו על התורה, וזאת לא רק בפירושו, אלא גם במילים שהוא מצטט מן הפסוק לפני תחילת פירושו (,דיבור המתחיל"), כ, כותרת".

לפי זה נדרש הסבר לפירוש רש"י בפרשתנו: בתחלת פרשת המועדות', לאחר ההקדמה ,וידבר... דבר אל בני ישראל... מועדי ה'... אלה הם מועדי", נאמר בפסוק:: ,ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו...", ואחר כך ממשיכה התורה ,אלה מועדי ה'...", ומונה את כל המועדים.

מפסוק זה מצטט רש"י את המילים ,ששת ימים" ומפרש: ,מה ענין שבת אצל מועדות ללמדך שכל המחלל את המועדות מעלין עליו כאילו חלל את השבתות וכל המקיים את המועדות מעלין עליו כאילו קיים את השבתות".

לא מובן: הקושי בפסוק הוא, כלשון רש"י, ,מה ענין שבת אצל מועדות", ולפי זה היה עליו לצטט את המילים ,וביום השביעי שבת", ורק אותן. במקום זאת הוא מצטט ,ששת

ימים" ואל המילים ,וביום השביעי שבת", הוא אפילו אינו רומז בתוספת של ,וגן'"?!

ב. ההסבר לכאורה, ושלילותו

לכאורה ניתן היה לומר, שבצטטו את המילים ,,ששת ימים" מתכוין רש"י אל הפסוק כולו, ולא למילים אלו בלבד, כפי שמוצאים במספר מקומות, שרש"י מצטט התחלה של פסוק או ענין, ללא תוספת ,,וגו'".

וכך גם בפירוש רש"י על הפסוק ,אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם", הבא לאחר פירושו ל,ששת ימים", מסביר רש"י את הטעם להישנות הפסוק כולו, ולמרות זאת הוא מצטט רק את תחילת הפסוק ,,אלה מועדי ה'", ללא ,,וגו'".

אך אין לומר כך בעניננו, כי רש"י מסתפק בציטוט תחילת הפסוק והענין בלבד, רק כאשר התחלה זו כוללת את

הערות

  1. 1. שיחות 209
  2. 1. כג, א ואילך. 2 שם, ג.
  3. 3. לדוגמא: על הפסוקי ,ועשו את האפוד" אומר רש"י: ,אם באתי לפרש... לכך אני כותב מעשיהם כמות שהוא...", ומסביר שם את כל פרטי הכנת האפוד, הכתובים בפרשה כולה, ולמרות זאת הוא מצטט רק את המילים ,ועשו את האפוד". ללא תוספת ,וגו'".
  4. 3. עד"ז צ"ע בפרש"י ר"פ ויקהל (לה, ב): ,,ששת ימים - הקדים להם אזהרת שבת וכו'". 4 תצוה כח, ו.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. לקוטי שיחות 69 לקו"ש חי"ז ע' 242

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.