233
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
200 לקוטי וכאן קשה להבין: כיצד ה ייתכן להטיל חובה על קטן?
ג. לדעת הרמב"ם - קטן חייב במצוות חינוך שלו
כדי להבין זאת, יש להקדים ולבאר חידוש גדול יותר לגבי חובת מצוות בכלל המוטלת על קטן:
ידו מחלוקת הראשונים לגבי המצוות שקטן מקיים מצד חובת חינוך: לדעת רש"י"' והרמב"ן"? מצוות החינוך (מדרבנן) היא ,לאו מצוה דידיה (של הקטן) אלא דאבוה (של אביו), שאיהו לא מיחייב במצוות כל עיקר", ולכן אין קטן יכול להוציא גדול ידי חובתו בברכת המזון וכדומה, אף כאשר הגדול חייב בכך רק מדרבנן, לעומת זאת, לדעת ה,תוספות"? והר"ן<, קטן שהגיע לגיל חינוך חייב בכך מדרבנן, ולפיכך הוא יכול להוציא ידי חובתו דרבנן<, כשאכל שיעור.
9) ברכות מח, א ד"ה עד שיאכל. וראה בכל הבא לקמן שד"ח כללים מערכת ח' כלל ס. קובץ יגדיל תורה ברוקלין, אייר תשל"ז סי' לח (תשובה מהרא"י מץ דעיר האראד ישן, מחסידי הצ"צ). ועוד.
0) מלחמות ה' ברכות כ, ב. רמב"ן הובא בר"ן ספ"ב דמגילה ד"ה חוץ. ריטב"א מגילה יט, ב ד"ה הכל. ר"ן קידושין לא, א ד"ה וגרסינן. וראה רשב"א (ריטב"א) סוכה לח, א ד"ה גמרא.
1) כן משמע דעת הרמב"ן שם. ריטב"א שם. אבל רש"י לא הוציא פי' הסוגיא בברכות כ, ב מפשוטו, וא"כ נראה דלדעתו הקטן מוציא הגדול כשאכל שיעורא דרבנן. וראה יגדיל תורה שם ס"ע כט.
2) ברכות מח, א ד"ה על שיאכל. וראה לשון התוס' שם כ, סע"א ד"ה וקטנים.
3) מגילה שם.
4) ובפרנז"ג פתיחה כוללת לאו"ח ח"ג סוף אות כח כתב שהוא מחלוקת דבבלי וירושלמי.
קדושים ד
מפסק הרמב"ם< ,,בן מברך לאביו" מוכח, שלדעתו חייב הקטן מדרבנן במצוות-החינוך<, והחובה אינה חלה רק על האב.
כך מובן גם מלשון הרמב"ם במספר מקומות *:
5 הל' ברכות פ"ה הט"ודטז. ועי' ראב"ד שם. ומסיים ,וכן אשה ועבד במקרין אותו ועונה אחריהם מה שהן אומרים ואיתא בירושלמי" - כדעת הרמב"ן שם. וע"פ הפרמ"ג שם הרי נמצא שס"ל שהחיוב על האב. אבל ראה כס"מ שם בדעת הרמב"ם.
6 וכן מוכח דעת אדה"ז ש(אף שכתב בהל' ת"ת בתחלתן ,,אע"פ שהקטן פטור מכל המצות וגם אביו אינו חייב לחנכו במצות מן התורה", הרי) כתב בשו"ע או"ח סקפ"ו ס"ג שהקטן (גם אם לא אכל כדי שביעה) מוציא את הגדול בברה"ז*. ומדייק בלשונו שם ,,שמ"מ הוא חייב מדברי סופרים כמותו" (כ"ה בדפוס א' דשו"ע, ובדפוסים שלנו ליתא תיבת ,כמותו"). וראה בחקרי הלכות ח"א דמפרש באדה"ז עם תיבת ,במותו" כבשוה"ג כאן.
7) וכן הוא לשון אדה"ז בסי' שמג ס"ג ,חייב לשמוע כו' חייב בציצית כו'" (ע"ד לשון הרמב"ם דלקמן בפנים. אף שבסי" יז ס"ד כתב ,אביו חייב לקנות לו טלית כו' אביו חייב להטיל ציצית". ולכאורה יש ללמוד יותר מדיוק לשונו בזה בסי" שמג שמדבר בהל' חינוך, משא"כ בס" יז שהוא בדיני ציצית. גם י"ל שציצית שונה כיון שבכלל ,אין אדם חייב לקנות טלית בת ד' כנפות כדי שיתחייב בציצית כו' (ורק) טוב ונכון כו'" - שו"ע שם ר"ס כד).
וכן בהל' סוכה סי' תר"מ ס"ג וד' כתב ,חייב בסוכה". וכן משמע ממ"ש בס" לט ס"א בנוגע לתפלין ,וקטן אע"פ שמוזהר על הקשירה מד"ס לחנכו במצות כו'" (ומש"כ בחצע"ג ,וגם מד"ס אין האזהרה אלא על אביו" - הרי כתב ,,אין האזהרה אלא על אביו" כי האזהרה הטילו על אביו). ובסי' לז ס"ג: קטן כו' חייב אביו לקנות לו תפלין לחנכו במצות. ובפשטות י"ל דבציצית ותפילין החיוב לקנות ציצית
הערות
- 1. *) והחילוק שכתב שם בין מגילה הלל וברכות ק"ש לברה"ז, בפשטות ה"ז הסברה שבהם הוי תרי דרבנץן ובמצות ברה"ז דאורייתא הוי רק ע"ד חד דרבנך
מצוטט ב־4 עמודים
- מאמרי אדה"ז ריא לקו"ש חי"ז ע' 233
- שולחן ערוך ב לקו"ש חי"ז ע' 233
- שולחן ערוך א לקו"ש חי"ז ע' 233
- תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג לקו"ש חי"ז ע' 233
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.