217

22 לקוטי

רגש שבלב? אדם שולט במעשיו, אך לא כל אחד יכול לשלוט על רגשותיו, וכיצד אפשר לצוות על כל יהודי לאהוב בלבו עוד יהודי, וכל יהודי [שהרי לפי הפשט, הכוונה ב,רעך" היא לכל יהודי?י, ללא הגבלה כלדשהיא]?

ולהעיר מהמבואר (סה"מ תרצ"ט ע' 9) שעל מדת היראה שייך ענין הציווי.

7) שהרי רש"י לא פי' החידוש ד,רעך" היינו רעך בתומ"צ (כפי' הרשב"ם עה"פ: מקומות שנסמנו לקמן. ובהערה 38): ועד"ז ב,,לא תשנא את אחיך" לא פי' רש"י דקאי על אחיך בתומ"צ (ראה יראים סל"ט (בהשלם - סקצ"ה). תדבא"ר ספי"ח הובא ביל"ש (ואוה"ח) עה"פ. ועוד). וכדמוכח ג"כ מפרש"י ראה (יג, ט (מספרי עה"פ)) שרק מסית נתמעט (,את זה") ממצות ואהבת לרעך כמוך. וראה לקוטי כו' הצ"צ לתניא פל"ב.

ע"ד ההלכה י"א ש,ואהבת לרעך כמוך" פירושו רעך בתומ"צ (ורשע מותר או מצוה לשנאותו - פסחים קיג, ב) - סמ"ג עשין ט. הג"מ להל' דעות פ"ו ה"ג. וראה רמב"ם הל' אבל שם*. יראים סל"ח (בהשלם - סרכ"ד). ועוד.

אבל כבר העירו באחרונים (מהר"ם שיק תרי"ג מצות מצוה רמד. הרי"פ פערלא שם קמג, ד ואילך) מהא שלמדין (סנה' מה, א. וש"נ) מואהבת לרעך

ותולדות ההתבננות, הנה השכל הבריא מחייב, דכן הוא גם באהבת ישראל שבאה על ידי טיב ההתבוננות במעלת חבירר

*) אבל להעיר שבמקומו (הל' דעות פ"ו ה"ג) סתם הרמב"ם ,,לאהוב את כאו"א מישראל כגופו" (ועד"ז במנין המצות בריש ספר היד - ,כל בני אדם בני ברית") - בלי כל הגדרה. וג"ז שמצוה לשנוא רשע לא כתב במקומו (בהל' דעות) כ"א בהל' רוצח (בסופ) - וידוע שהרמב"ם סומך (רק) על מ"ש במק"א הקודם לזה ולא מזה של אח"כ (יד מלאכי כללי הרמב"ם כ" אות 0

ועד"ז אדה"ז בשו"ע (או"ח סקנ"ו ס"ה) הביא רק ש,מצוה על כל אדם לאהוב את כאו"א כגופר", והשמיט (המובא במג"א שם) שהוא דוקא רעך בתומ"צ ולא רשע (ורק בחו"מ הל' עוברי דרכים כ" ס"ט הביא דמצוה לשנוא רשע).

קדושים ג

והציווי אינו על רגש אהבה סתם"', אלא ,,כמוך"

- כיצד ייתכן, = (כשאלת המפרשים"), שאצל כל יהודי תהיה אהבה לזולתו ,כמוך", = וכלשון

הרמב"ן: ,לא יקבל לב האדם שיאהוב

כמוך - ברור לו מיתה יפה, היינו שכולל גם רשע (המחוייב מיתה), וכמפורש ברמ"ה (שם נב, ב): ,וכל היכא דכתיב רעך משמע ישראל ואפילו רשע** כו'": ורק מסית נתמעט בפירוש ממצות ואהבת גו', כנ"ל.

ומוכח מזה שהא שמצוה לשנוא רשע הוא לא מפני שנתמעט מהלשון ואהבת לרעך כמוך כ"א הוא ציווי בפ"ע (מהפסוק ,יראת ה' שנאת רע" שהובא בפסחים שם) לשנוא רשע (ובמילא - שואהבת גו' בכל הפרטים הוא רק לרעך בתומ"צ). וכן מוכח בתניא פרק לב דגם אלה ,,שמצוה לשנאותם מצוה לאהבם ג"כ"***, ע"ש [ואולי גם פוסקים הנ"ל סמכו בעיקר על פסוק הנ"ל שהביאו (סמ"ג ויראים) מפסחים שם]. וראה לקמן הערה 38. ואכ"מ.

8) להעיר מ/,לא תחמוד" (יתרו כ, יד), ומדשתק רש"י משמע שמפרשו כפשוטו (וראה ראב"ע ובחיי שם). ע"ד ההלכה - ראה הגש"פ (קה"ת תשמ"ו-ז) ע' עתר בהערה. וש"נ.

9) רמב"ן (פסוק יז), פענח רזא, חזקוני, חי' ופי' המהרי"ק (לפרש"י) כאן. ועוד.

במפרשים הנ"ל תי' דואהבת לרעך כמוך אינו כפשוטו, והכוונה בזה רק לענין עשיית טובה לחבירו וכיו"ב. וראה גם ראב"ע, רבעה"ת (הדר זקנים), מלבי"ם ועוד כאן. חדא"ג מהרש"א שבת שם. ועוד,

אבל מדסתם רש"י מוכח שמפרש ואהבת לרעך כמוך כפשוטו, אבל ראה לקמן בפנים. וכן מובן פשטות לשון הרמב"ם בסהמ"צ (מ"ע רו), הל' דעות שם, שו"ע אדה"ז שם. ועוד.

20) שם.

**) ולהעי מפי" הב' ברמ"ה שם ,ויש לפרש רעך לשון רעים שבך כו'".

***) להעיר ממאירי יומא (עה, א) ,לעולם לא תהא שנאת אדם מונעתו מלהטיב לחבירו בכל מה שאפער לו להטיב והוא שנאמר לא תשנא את אחיך בלבבך". וראה הרי"פ פערלא שם קמב. ב.