193
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
,אנא השם חטאתי עויתי פשעתי כו' והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה". יתירה מזו: בספר המצות"' אומר הרמב"ם, שבוידוי כולל גם בקשת כפרה (,ויבקש כפרה"'').
נמצא איפוא, שבוידוי יש שני עניינים: א) ,,עיקר הוידוי" (או ,,מצות הוידוי") שלזה מספיק לומר סתם ,חטאתי". ב) שלימות הוידוי, שבזה נכללים עוד כמה פרטים (כנ"ל).
בדומה לכך מוצאים גם בנוגע לכללות מצות התשובה: היא כוללת את מצות התשובה, ושלימות במצות התשובה (כדלקמן סעיף ה' ואילך בארוכה);
אחריג שיחות 07
ויש לומר, כי מאחר ועניין הוידוי הוא (לא פרט צדדי בתשובה, אלא) - שהתשובה שבלב צריכה להיאמר בדיבור?' - לכן בהכרח שגם בוידוי יהיו שני ענינים אלו: א) ,עיקר הוידוי" המבטא את עיקר התשובה (או בלשון אדמו"ר הזקן באגרת התשובה'': מצות התשובה); ב) שלימות*' הוידוי, בו מתבטאת שלימותי' התשובה - ובזה נדרשים כל הפרטים הנ"ל בוידוי.
ג(. ,חלוקי כפרה" - שלשה או ארבעה
כדי להבין זה, יש להקדים ולבאר את מחלוקת התנאים'' אודות ,,חילוקי כפרה":
,שאל ר' מתיא בן חרש את ר' אלעזר בן עזריה ברומי שמעת ארבעה חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש. אמר שלשה הן ותשובה עם כל אחד ואחד.
הערות
- 0. מ"ע עג. וכ"ה בחינוך מצוה שסד. יראים סי' שסג (בוידוי בעת הבאת חטאת). ובחובת הלבבות שער התשובה רפ"ד ב,גדרי התשובה": שיתודה בהם ויבקש המחילה עליהם. ועד"ז בחבור התשובה להמאירי (מאמר א' פ"ח) בארבעה ,,תנאי התשובה". וברס"ג (בס' האמונות והדעות מ"ה פ"ה) בד' ,עניני התשובה" הזכיר רק ,,בקשת כפרה" (ולא - וידוי*).
- 2. ולהעיר מאגה"ת לאדה"ז פ"א: ,לא הזכירו הרמב"ם והסמ"ג כו' רק הוידוי ובקשת מחילה"**. ובסהמ"צ להצ"צ מצות וידוי ותשובה רפ"א: הוידוי הנק' בקשת מחילה כדאי' ברמב"ם פ"א כן'***.
- 1. כ"ה בהוצאת קאפח. ובדפוסים לפנינו: ויבקש המחילה.
- 4. *) ולא מנה וידוי במנין המצות שלו (ראה ביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ רס"ג פרשה מב).
- 5. **) ב, בקשת מחילה" לכאורה כוונתו רק להרמב"ם (בסהמ"צ) ולא להסמ"ג, שהרי בסמ"ג (מ"ע טז) לא נזכר (בפירוש) בקשת מחילה. וראה שוה"ג שלאח"ז.
- 6. ***) וצע"ק שהרי ברמב"ם שם לא נזכר , בקשת מחילה". ואולי הכותה לאנא (השם)" שברמב"ם (ועד"ז בסמ"ג) שם. ולהעיר ממנ"ח שם (ע"ד אמירת ,אנא השם").
- 2. ועד שרק מצות וידוי נמנה במנין המצות להרמב"ם, כמשנ"ת בארוכה במ"א [לקו"ש חל"ח ע' 8 ואילך. חידושים וביאורים בש"ס סי"ח. - נדפס גם בלקו"ב לתניא ח"ב ע' מב ואילך. ועיי"ש (ולקו"ב ס"ע מא ואילך) שזהו הביאור במ"ש הרמב"ם (שם פ"ב ה"ג) ד,,כל המתודה בדברים ולא גמר בלבו לעזוב ה"ז דומה לטובל ושרץ בידו כו'" - כי ע"י דוגמא זו מובן איך שוידוי ענינו ביטוי התשובה שבלב בדיבור, עייש].
- 3. פ"א.
- 4. להעיר מהמבואר (לקו"ד ח"א ג, סע"א ואילך. סה"מ תש"ד ע' 30) בענין יתודה בלחש בעת תקיעת שופר.
- 5. יומא פו, א. וראה ירושלמי סוף יומא (וש"נ) - בשינוי (כדלקמן בפנים והערה 17). אבות דר"נ פכ"ט, ה. מדרש משלי פ"י. וראה תוספתא יומא פ"ד, ט. מכילתא יתרו כ, ז.
מצוטט ב־3 עמודים
- שולחן ערוך ד לקו"ש חי"ז ע' 193
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תרז סדר הווידוי במנחה בערב יום הכיפורים לקוטי שיחות חי"ז ע' 193
- תורת מנחם ר"ד בעת הסעודות דראש השנה, ה'תשכ"ט לקו"ש חי"ז ע' 193
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.