186
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ממון, ,עלזמנת שאני עני ונמצא עשיר") אינה מקודשת5.
והתירוץ הוא ,,שמא הרהר (מאהבה) תשובה" כזו, שהיא גורמת רק לכך ש,נעקר עוונו מתחילתו", אך לא שזדונות נעשו לו כזכויות, שרק על דרגה זו נאמר ,,במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד".
ויותר מכך אפשר לומר: כאשר החשש הוא ש,הרהר תשובה" בשעתא חדא ורגעא חדא, לא ייתכן שהיתה כוונה מושלמת. ולכן אין התשובה גורמת להפיכת הזדונות לזכויות, ולהיותו נעלה יותר מצדיק>.
ההסבר לכך הוא": מעלתו של בעל"תשובה על-פני צדיק גמור שלא חטא מעולם, אינה רק מפני היתרון בכמות - שבנוסף לזכויותיו בצד עצמו, יש לבעל-תשובה גם את הזכויות שנעשו מהזדונות - אלא גם (ובעיקר) מפני היתרון באיכות: ,זדונות נעשות לו כזכויות", זכויות באיכות שונה.
ולכן ,,במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד": אף אם יהיו לצדיק הגמור זכויות רבות ככל האפשר עלדידי עבודתו הנעלית, אין ביכולתו להגיע לעבודה החדשה, לאיכות שונה* של הזכויות. לכך אפשר להגיע רק על"ידי תשובה רבה הנובעת משלמות האהבה כדלעיל, וממילא - שלמות הכוונה (כדלהלן), שהיא גורמת לתיקון החטא, ולהפיכת הזדונות עצמם לזכויות.
ה. התעלות הגברא והחפצא
את הענין של שלמות האהבה והכוונה, וכיצד נהפכים הזדונות לזכויות, מסביר אדמו"ר הזקן בתניא'*, שמאכלות אסורות והדומה הם ,,אסורים וקשורים בידי החיצוניים לעולם ואין עולים משם... עד שיעשה"* תשובה גדולה כל-כך שודונות נעשו לו כזכויות ממש שהיא תשובה מאהבה מעומקא דלבא מאהבה רבה וחשיקה
הערות
- 1. מקודשת", ובנדו"ד דומה לכאורה לשבח יוחסין (אף דהטעם דמתגאה עלי' (פרש"י שם ד"ה אבל) לא שייכא הכא).
- 5. ועפ"ז צע"ק מה שהביא במועדים להלכה להרש"י שי [ז"ל] זוין (ע' סח) בשם הראגצובי מקור להכרעת הרמב"ם (הלכות תשובה פ"ז ה"ד) דבע"ת גדולים מצדיקים מהא דקדושין הנ"ל - שהרי ע"פ הנ"ל את"ל דבע"ת גדול אינה מקודשת. וראה לקוטי ביאורים (לתניא) ח"א ע' עז. לקו"ש חי"ד שם ע' 363.
- 6. הכרח גמור אינו - כי יש לדחות דבגמרא שם אינו נוגע אמיתית הדרגא דצדיק ובע"ת כ"א מה שנקרא צדיק בל' בנ"א (ראה לקו"ב שם. לקו"ש חי"ד שם).
- 7. ראה דרמ"צ קצא, א ואילך.
- 5. אחרי ג שיחות 9
- 8. ועפ"ז אולי יל"פ הל' ,כזכיות" - שהכ"ף הדמיון הוא (לא לגריעותא כ"א) למעליותא, כי ה,זדונות" הנעשות ,כזכיות" הם למעלה מזכיות מצ"ע (ראה דרמ"צ שם) והם רק ,,כזכיות".
- 9. אבל ברמב"ם הלכות תשובה שם: ,כאילו לא חטא מעולם, ולא עוד אלא ששכרו הרבה כו' אמרו חכמים במקום שבע"ת עומדין כו' כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם מפני שהן כובשין יצרם יותר מהם". ומשמע שהמעלה הוא מצד הגברא דבע"ת עצמו, ולא מצד החפצא שיש לו גם זדונות כזכיות.
- 0. פ"ז.
- 50. שאז עולים המאכלות אסורות וכו' עצמן - וכנ"ל בפנים סוס"ב.
מצוטט ב־6 עמודים
- אגרות קודש ח'תתקיד לקו"ש חי"ז ע' 186
- תורת מנחם בס"ד. "הדרן" על מסכת מכות לקו"ש חי"ז ע' 186
- תורת מנחם בס"ד*. ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב** מאמר א, ה'תשכ"ז לקו"ש חי"ז ע' 186
- תורת מנחם וא"ו תשרי, ה'תשל"א לקו"ש חי"ז ע' 186
- מאמרים מלוקטים בס"ד. יום שמחת תורה ה'תש"מ לקו"ש חי"ז ע' 186
- מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב [מאמר א'] ה'תשכ"ז לקו"ש חי"ז ע' 186
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.