182
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
רש"י מפרש על כך: ,,ואם עלתה לו שנה - שלא מת מובטח לו שמעשים טובים יש בידו שהגינו עליו..."5. לפי זה מוסבר שדבר אחר הגין עליו שלא יינזק, אך מן הנאמר ש,הרואה קרי" זהו סימן? שמובטח..., מובן שיש קשר ביניהם"י, ואין מובן": כיצד נגרם היתרון הנעלה של ,,מובטח לו שהוא בן העולם הבא", ויותר מכך (גם בעולם הזה): מפיש חיי סגי ומסגי בבנים ובבני בנים?
ב. בתשובה מאהבה - חוטא נשכוז
בדומה לשאלה זו, תמוה יותר בענין תשובה מאהבה, שעליה נאמר בגמרא?, ש,ודונות נעשות לו כזכיות", וב,חידושי אגדות" מועלת התמיהה, שאם כך יוצא ש,חוטא נשכר". ומשיב, שכאשר אדם עושה תשובה מאהבה הרי ,ודאי דעושה תשובה גמורה ומוסיף במעשיו הטובים יתר מכפי הצורך לגבי אותו עוון והרי אותן מעשים טובים שמוסיף הם נעשים לו כזכיות, וקרא דמייתי (=והפסוק שמביא) מוכיח כן, שנאמר' ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליהם חיה... +, דמשמע משפט צדקה שהוסיף לעשות על תשובתו - עליהם חיה יחיה".
אך התירוץ אינו מובן לכאורה, כי מלשון הגמרא ,זדתות נעשו לו כזכויות" מובן, שאין מדובר כאן על דבר אחר זולת הזדונות - על תוספת של זזויות בגלל הדונות, אלא שהזדונות עצמם נהפכים לזכויות5, ועדיין נשאר. הקושי. כיצד ייתכן שחוטא נשכר?
אמנם, לכאורה ניתן לומר, שלכך
הערות
- 1. גם ,בנים ובני בנים" - י"ל, כי הנ"ל הוא מילתא דשייכא בכל אדם, משא"כ בנים ובני בנים שתלוי בגיל השנים וכו'.
- 2. או י"ל דתלוי בפי' ,יראה זרע" - האם יש ללמוד מזה ב' הענינים: לפרש"י למדים ,יראה זרע" כפשוטו, וגם ,יראה זרע" - יראה בנים, מלבד השכר המפורש לאחר זה בכתוב ,יאריך ימים". משא"כ לתוס' אין לפרש שב,יראה זרע", שהיא הסיבה, נכלל גם השכר המסובב (בנים כו'), ולכן מפרש דהשכר בא בהמשך הכתוב ,,יאריך ימים" [ולהעיר משינוי הלשון: דבפרש"י ,,יראה זרע ויאריך** ימים" (ולא כבכתוב), ובתוס' ,יראה זרע יאריך ימים". אבל ראה פרש"י לעיל ד"ה עונותיו]:
- 3. ובשו"ע כתב רק הפשוט ואליבא דכו"ע.
- 8. ומסיים ,ובן עולם הבא הוא", וכ"ה בשו"ע אדה"ז שם דוה ,,שבודאי יש לו זכיות כו'" כתב כטעם ע"ז ,,שהוא בן עוה"ב". משא"כ בטור שכתוב בהסיום לאחר ,ויראה זרע ויאריך ימים ושודאי יש לו הרבה זכיות כו'". וראה לקמן בפנים ס"י ובהערה 85.
- 9. ובפרש"י ד"ה עונותיו מחולין - סימן טוב הוא זה כו'. וראה חדא"ג כאן. אלי' זוטא ללבוש שם סק"ג. ב"ח כאן.
- 0. אפילו את"ל שהוא רק סימן המברר את המציאות הנמצאת כבר ולא הגורם המציאות (ראה צפע"נ להרמב"ם הל' מא"ס רפ"א).
- 1. ראה פר"ח לשו"ע שם.
- 8. **) כ"ה בכמה דפוסים, וכ"ה בפרש"י על הרי"ף. משא"כ בע"י ובדפוס ווילנא ליתא הוא"ה
- 9. אחרי ג שיחות 15
- 2. יומא פו, ב.
- 3. יחזקאל לג, יט.
- 4. כן הובא בחדא"ג (ובגמרא תיבת ,,חי'" הוא בחצע"ג). אבל בכתוב הנ"ל ,,הוא יחי'", וראה פסוק טז. ושם יח, כז"כח. כפות תמרים ליומא שם.
- 5. והל' ,,כזכיות" (בכ"ף הדמיון) - ראה לקמן הערה 48.
מצוטט ב־4 עמודים
- שולחן ערוך ב לקו"ש חי"ז ע' 182
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תרטו דין תשמיש המטה ביום הכיפורים לקוטי שיחות חי"ז ע' 182
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח לקו"ש חי"ז ע' 182
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט לקו"ש חי"ז ע' 182
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.