תרטו דין תשמיש המטה ביום הכיפורים
תרטו דין תשמיש המטה ביום הכיפורים
ובו ב' סעיפים
א כבר ביארנו1286 שיום הכיפורים אסור בתשמיש המיטה. ולפי שלבו של אדם גס עם אשתו, ובקל יוכל לבא עמה לידי הרגל דבר, לפיכך צריך לנהוג עמה ביום הכיפורים כל הרחקות שנוהג עמה בימי טומאת נדתה1287, דהיינו שלא יגע בה1288, ואין צריך לומר1289 שלא יישן עמה במטה אחת1290, אפילו הוא בבגדו והיא בבגדה1291, וכן לא ירבה עמה בדברים1292, וכן בכל הפרטים שנתבארו ביו"ד סי' קצ"ה1293.
ובכל דברים אלו צריך להזהר בין בליל יום הכיפורים בין ביום1294:
ב הרואה קרי1295 בליל1296 יום הכיפורים, ידאג כל השנה1297, שמא לא קבלו תעניתו1298, והשביעוהו במה שבידם להשביעו, כעבד שבא למזוג כוס לרבו ושופך לו רבו הקיתון (פירוש, קיתון של מים1299 שממנה מוזג הכוס של יין1300) על פניו כלומר אי אפשי בשימושך1301.
ואם עלתה לו שנה, מובטח לו שהוא בן עולם הבא1302, שבודאי יש לו זכיות הרבה שהגינו עליו, והוא יאריך ימים1303, שכך הסימן יראה זרע יאריך ימים1304:
הערות
- 1286. סי' תריא ס"ב (ומה הן הדברים האסורים ... תשמיש המטה).
- 1287. מהרי"ל הל' ערב יוה"כ ע' שכא (ויתרחק מן אשתו כל אותו הלילה, ולמחר ביום, כבימי נידותה, שלא יגע בה אפילו באצבע קטנה, ולא ירבה דברים עמה, כדי להרחיק את עצמו מהרגל דבר עבירה). של"ה מסכת יומא עמוד התשובה רכח, ב ד"ה אסור ( וכל אותה לילה ויום יתרחק מאשתו, שלא לנגע בה ובבגדיה כאילו נדה ... וגם לא ירבה בדברים עמה, שלא יבא לידי הרגל עבירה) . מ"א סק"א (ואסור ליגע גם ביום. וגם לא ירבה דברים עמה (של"ה)).
- 1288. אגודה פסחים סי' נב (וכתב רבינו שמחה, מכאן ראי' שירחיק אדם מאשתו ביום הכיפורים שלא ליגע בה ובבגדיה כאילו נדה, שהרי החמירו להדליק או שלא להדליק, ובנדה לא החמירו). מהרי"ל שם (שלא יגע בה). שו"ע ס"א (ואסור ליגע באשתו, כאלו היא נדה).
- 1289. ט"ז סק"א (כיון שכתב תחלה איסור נגיעה, פשיטא שאסור במטה אחת). וראה גם לקמן יו"ד סי' קפד סוף ס"ק ו (ולפי זה כל שכן שאין לישן עמה במטה אחת).
- 1290. הגהות מרדכי מועד קטן רמז תתקלד (דתשעה באב ויום הכיפורים אסור לישן עם אשתו במטה). שו"ע שם (וכן אסור לישן עם אשתו במטה).
- 1291. שו"ע יו"ד סי' קצה ס"ו (לא יישן עמה במטה, אפילו כל אחד בבגדו ואין נוגעין זה בזה).
- 1292. מהרי"ל שם (ולא ירבה דברים עמה). של"ה שם ( וגם לא ירבה בדברים עמה ). מ"א שם (וגם לא ירבה דברים עמה (של"ה)).
- 1293. בשו"ע שם. מהרי"ל שם (כבימי נדותה). מ"א שם (ובמהרי"ל משמע שיש לנהוג בה כל דין נדה).
- 1294. מהרי"ל שם (ויתרחק מן אשתו כל אותו הלילה, ולמחר ביום). של"ה שם ( וכל אותה לילה ויום יתרחק מאשתו) . מ"א שם (ואסור ליגע גם ביום). ט"ז ס"ק א (יש ליזהר אפילו ביום במטה אחת). הובא לעיל סי' מ בקונטרס אחרון סק"ב (ואין לחלק בין יום ללילה, דהא בט' באב ויום כפור לא חלקו בזה, עיין ט"ז סימן תרטו).
- 1295. גמרא [ברייתא] פח, א (הרואה קרי ביום הכיפורים, ידאג כל השנה כולה), ופרש"י (שמא לא קיבלו תעניתו והשביעוהו במה שבידם להשביעו, כעבד המוזג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו). טור ושו"ע ס"ב (הרואה קרי בליל יום הכיפורים, ידאג כל השנה). לבוש ס"ב (שמראים לו שלא קבלו תעניתו, והשביעוהו במה שבידם להשביעו, כעבד שמזג כוס לרבו ושפך לו הקיתון על פניו). מ"א ס"ק ב (שהקב"ה אין חפץ בשמושו).
- 1296. שו"ת מהרי"ל סי' קמא (ומה שהבאת דווקא ביום, שגית). ב"י ד"ה הרואה. שו"ע שם (בליל יום הכיפורים).
- 1297. ראה לקוטי שיחות חי"ז ע' 191 (דער תוכן הענין פון "ידאג כל השנה" איז – עבודת התשובה). שלחן המלך ח"ב ע' רכו.
- 1298. ראה שו"ת צמח צדק או"ח סי' קיא (ע"ד הקרי שאירע לו ביוחם הכיפורים, בפירוש שמיע לי מני דמרן כאאזמו"ר נ"ע שלא לפחוד מזה, כי הדברים הנאמרים על זה בגמרא היינו דוקא לאנשים גדולים מאד שמצד הרהורי לבו רחוק מאד מזה ואין זה כי אם מן השמים השביעוהו, על כן ידאוג וכו'. אבל מי שיוכל להיות שמצדו באה לו, אינו בכלל זה כלל. כך כפל ושנה ושלש). אגרות קודש ח"ד אגרת תתיד (ובענין מה שקרה לו ביום הקדוש, הנה יאמר בכל יום לבד משבתות ויום טוב קאפיטלאך קג-קד שבתהלים, וילמוד פרק א' מאגרת התשובה עד ראש השנה הבע"ל. והעיקר שיקיים את הפסק דין של אדמו"ר הצמח צדק (שו"ת צ"צ שער המילואים ח"ד סס"ב) וז"ל: יסיח דעתו מזה לגמרי ויהי' שמח וטוב לב עכ"ל). חי"ד אגרת ד'תשפ ואגרת ה'לח .
- 1299. רש"י סוכה כח, ב ד"ה ושפך לו קיתון (של מים על פניו).
- 1300. כדלעיל סי' קפג ס"ג (שיתן מהיין חי לתוך הכוס ... יתן לתוכו מים).
- 1301. סוכה כט, א (שפך לו רבו קיתון על פניו ואמר לו אי אפשי בשמושך). וכן לקמן סי' תרלט סכ"ד (כעבד שבא למזוג כוס לרבו ושופכו לו רבו על פניו, כלומר איני חפץ בשימושך). וראה שלחן המלך ח"ב ע' רכו הערה 15.
- 1302. ברייתא פח, א (ואם עלתה לו שנה (שלא מת, רש"י), מובטח לו שהוא בן העולם הבא (שמעשים טובים יש בידו שהגינו עליו ובן עולם הבא הוא, רש"י ). טו[ר] (שודאי יש לו הרבה זכיות שהגינו עליו) ושו"ע שם (ואם עלתה לו שנה, מובטח לו שהוא בן העולם הבא). לבוש שם (שודאי יש לו הרבה זכיות שהגינו עליו).
- 1303. רב דימי ב גמרא שם (מפיש חיי סגי ומסגי).
- 1304. ישעיה נג, י. רש"י שם ד"ה סגי (בבנים ובני בנים, שכך הסימן יראה זרע יאריך ימים). תוס' שם ד"ה מפיש (ורמז לדבר יראה זרע יאריך ימים). וראה לקוטי שיחות חי"ז ע' 182-3. שלחן המלך ח"ב ע' רכב-ז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.