174

16 לקוטי של יום זה כגון הקטרת הקטורת של כל יום והטבת הנרות הכל עשוי בכהן גדול נשוי".

ג. מהי המעלה של ,ביתו - זו אשתו"

הדברים יובנו על"ידי הסבר המשנה ,וכפר בעדו ובעד ביתו - ביתו זו אשתו". כי לכאורה קשה: אם הכוונה של ,ביתו" היא ל,אשתו", מדוע אין התורה אומרת במפורש ,וכפר בעדו ובעד אשתו"*'?

בדרך-כלל מוסברים בתורה שבעלפה בהרחבה ענינים הכתובים בתורה שבכתב בקיצור - ,ליכא מידי דלא רמיזי באורייתא"*, אך בעניננו גם ההסבר שבתורה שבעלדפה מסתכם במילה אחת ,,אשתו", ובמקום המילה ,ביתו" יכולה היתה להיכתב בתורה עצמה במילה ,,אשתו"?

הכרח, אם"כן, לומר שבמילה ,,ביתו" מתכוונת התורה לענין מסויים ב,,אשתו" הרמוז במילה ,ביתו". כלומר, אין התורה אומרת כאן רק את ההלכה, שעל הכהן הגדול להיות נשוי, אלא היא גם אומרת, שזה מפני שרק אז יש לו המעלה המיוחדת של

אחרי א

אשתו, כפי שהיא מתבטאת במשמעות של ,,ביתו".

כדי להבין את המעלה של ,,ביתו זו אשתו", יש להבין תחלה את הנאמר במסכת שבת"': ,,אמר רבי יוסי: מימי לא קריתי לאשתי - אשתי, ולשורי - שורי, אלא לאשתי - ביתי, ולשורי - שדי". רש"י מפרש על כך: ,,אשתי - ביתי, שהיא עיקר של בית. ולשורי - שדי, שהוא עיקר של שדה דכתיב'': ורב תבואות בכח שור".

וקשה להבין: מאמרו זה של רבי יוסי מופיע בסוגיא בהמשכם של מאמרים נוספים של רבי יוסי אודות הנהגות נאותות, וזהירות והידורים*', ואף לו צריך להיות תוכן דומה. מהי המעלה של דרך התנהגות זו, בכנותו ,לאשתי ביתי..."?

ד רבי *וסי כינה את ,אשתו" לפי התכלית - ,,ביתו"

ההסבר לכך הוא: בנוהג זה של רבי יוסי מתבטאת דרכו בעבודה הרוחנית, והסתכלותו על הבריאה כולה: הוא אינו רואה רק שיש בעל הבית לבירה