118

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

1-0 לקוטי

לפי זה מובן, שגם "יצחק וישמעאל בניו" המוזכרים בפרשה של "ויוסף אברהם" אינם קשורים רק ל"ויקברו אותו" אלא אף לתוכנה של פרשה זו, לתולדות אברהם.

והמשך הפרשה הוא: בתחילת הפרשה מפרטים את בני קטורה שנולדו לאברהם לאחר ישמעאל

ויצחק. לאחר מכן מפרידים את "בני הפלגשים", שבהם נכלל גם ישמעאל?", מיצחק - אשר את כל אלה

קדושים ומובדלים מעניני עוה"ז כל ימיהס (תניא פכ"ג), ועד שאברהם "לא הכיר בה" (פרש"י לך יב, יא*) - הרי פשוט שלא רק כוונת הנשואין היתה בשביל בנים (וראה רש"י ויצא לא, יז), אלא שלא נרגש אצלם שום ענין אחר זולת הכוונה** (ולהעיר מהמבואר בלקו"ש חי"ז ע' 174 בביאור מחז"ל (שבת קיח, ב) "מימי לא קראתי לאשתי אשתי... אלא לאשתי ביתי"), וא"כ, הרי התוכן ד"ויקח אשה" גופא הוא הולדת בנים (וכמבואר לעיל ע' 75 בענין 'זיזרע יצחק". עיי"ש ובהערה 1

2) שהרי ב"בני הפלגשים" לשון רבים, נכללים

תולדות א

שלח אברהם מעצמו "מעל יצחק בנו"*. ומיד לאחר מכן ממשיכה התורה ומספרת, שלמרות זאת נשאר גם ישמעאל אצל אברהם, כי הוא שב אליו מאוחר יותר - "ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו" (אך בכל זאת אין הוא שווה ליצחק - "ויברך אלקים את יצחק בנו"**).

ובהמשך לשני סוגים אלו של תולדות אברהם המוזכרים בפרשה ההיא - בני קטורה, אשר שלח אברהם לתמיד, ויצחק וישמעאל אשר היו עם אברהם בסוף ימיו - מופיעות שתי הפרשיות "ואלה תולדות ישמעאל" ו"ואלה תולדות יצחק": "תולדות ישמעאל" אשר היו כולם רשעים דומים לבני קטורה, ואילו "תולדות יצחק - יעקב ועשו" דומים ל"יצחק וישמעאל", כדלעיל בסעיף ז'.

2 יעקב נוצר ראשון

אך עדיין יש להבין: אמנם, כדי להשוות בין הסדר של תולדות יצחק לבין תולדות אברהם י₪ להקדים את יעקב לפני עשו, אך כיצד אפשר להקדימו? הרי עשו נולד לפני יעקב, ובכל מקום מפרטים תולדות לפי סדר

הערות

  1. 1. *) ואף שברש"י שם הוא מ"מדרש אגדה", מכיון שהובא בפרש"י עה"ת - שייך זה גם לדרך הפשט [ובפרט שמביאו כפירוש ראשון (העיקרי)] ובלשון פרש"י (בראשית ג, ח): יש מדרשי אגדה רבים כו" וני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו (משלי כה, יא
  2. 2. **) ובזה יובן מה שפרש"י (ויצא כט, כא) "וזהו שאמר ואבואה אלי" והלא קל שבקלים אינו אומר ט אלא להוליד תולדות אמר כך" - דלכאורה: והרי סו"ס אמירה זו היא לכאורה היפך הצניעות - כי מכיוך שכל מה שראה יעקב ב"ואבואה אל" הוא רק "להוליד תולדות". ה"ז דוגמת "ולא יתבוששו" (בראשית ב, כה) שה" קודם חטא עה"ד (ראה מו"נ ח"ב פ"א).
  3. 3. גם בני הגר (ראה בארוכה לקמן עמ' 231 ובהערות שם) - היינו ישמעאל.
  4. 4. ואף שלפנ"ז הי' במדבר פארן (וירא כא, כא), הרי בהכרח שאח"כ חזר אל אברהם (והי" בשעת עקידת יצחק - ראה רש"י וירא כב, ג), ואח"כ שילח אותו אברהם מפניו (יחד עם בני קטורה), ואח"כ חזר עוה"פ אל אברהם, כדלקמן בפנים. וראה לקמן עמ' 236 בשוה"ג להערה 55.
  5. 3. כה, \.
  6. 4. כה, יא.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.