160
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
פירושים רבים של רש"י בפרשתנו, ובחומש ויקרא בכלל לקוחים מ,תורת כהנים", כפי שמציין רש"י עצמו בחלק מהם. יתר"על-כן - בפסוק הקודם מצטט רש"י התחלה של פירוש מ,תורת כהנים", ואומר ,וכו" בתורת כהנים", וכווונתו שיעיינו בהמשך הפירוש ב,תורת כהנים".
יתכן, איפוא, שכאשר יראו שפירושו של רש"י ,גדר אמצעי שבאוזן" לקוח מ,תורת כהנים", יחשבו שרש"י מקבל גם את ההסבר של ,,תורת כהנים" לגבי הקשר שבין ,,תנוך" לבין ,גדר אמצעי". לפיכך הוא. מדגיש ,ולשון תנוך לא נודע לי".
לפי זה נפתרות שתי הקושיות: (א) שימוש רש"י בביטוי ,,ולשון תנוך לא נודע לי", (ב) העובדה שרש"י אינו אומר זאת בפרשת תצוה:
רש"י אינו יכול לומר ,,ולשון תנוך לא ידעתי", כי הוא אכן יודע את פירוש ,,תורת כהנים" ל,לשון תנוך". אבל בפירוש זה ,,לא נודע": הוא אינו מוכר' ומקובל אצלי ,לִי", אשר לא באתי לפרש אלא פשוטו של מקראיי.
לפיכך אומר רש"י דברים אלה
בפרשתנו, ולא בפרשת תצוה, כי בדרך כלל אין רש"י נוהג לשלול פירושים, ורק בפרשתנו יש סיבה מיוחדת לעשות זאת, ובנוסף לכך, בדברי חז"ל על הפסוק בפרשת תצוה אין הסבר ל,לשון תנוך""'.
ה. ההסבר של ,תורת כהנים"
ב,תורת כהנים" כאן נאמר: ,יכול על תוך ודאי, תלמוד-לומר על נוך. אי על נוך - יכול על גובה של אוזן?, תלמוד-לומר תוך נוך. הא כיצד? זה גדר אמצעי".
המפרשים'? מסבירים, שכוונת ה,תורת כהנים" היא, ש,תנוך" אינו סתם שם ל,גדר אמצעי", אלא הוא: א) מלשון ,,תוך" בפנים. ותוספת האות ,נו"ן" היא כבמילים רבות אחרות בלשון הקודש, הכתובות לפעמים עם ,נו"ן" ולפעמים ללא ,נו"ן"<. ב)
הערות
- 6. ובדפוס ב' ,,כדאיתא בתו"כ".
- 7. ע"ד ולא נודע כי באו אל קרבנה (מקץ מא, כא).
- 8. והא דבכמה מקומות כותב רש"י ,לא ידעתי" וכיו"ב. אף שגם שם יש מדרשי רז"ל - ראה לקו"ש ח"ה ע' 1 הערה 2 וש"נ - הוא לפי: א) שבכלל אין דרך פרש"י לשלול דרו"ל, כדלקמן בפנים. ב) גם בדרז"ל על אתר כתו"כ וכיו"ב אינו צריך לשלול באם מובנת השלילה בפשטות (כי אינו ע"ד הפשט כלל).
- 4. מצורע א שיחות דג
- 9. וגם בפ' צו (שם ח, כגדכד) אף שמפרש בתו"כ שם ,זה גדר האמצעי" אינו מפרש השייכות לתיבת ,תנוך" כבפרשתנו.
- 0. כ"ה בתו"כ הנדפסים עם פי' הקרבן אהרן; עם פי' רבינו הלל: עם פי' המלבי"ם. וכן הובא בר"ש ותויו"ט נגעים פי"ד מ"ט. וכ"ה בתו"כ ע"פ כת"י רומי מנוקד (יכול על תוך ודיי). אבל בתו"כ הנדפס עם פי' הראב"ד: ת"ל על תנוך אי על תנוך יכול על גובה. ובזית רענן גרס (בילקוט): על תנוך ודאי כו' ת"ל אוזן אי על אוזן וכו'. וכן הועתק בפי' רבינו הלל: יכול על תנוך ודאי. וראה שם בחילופי נוסחאות בפי" ר"ה.
- 1. ראה מלבי"ם כאן. וראה ראב"ד וקרבן אהרן בפירושם לתו"כ. תויו"ט נגעים פי"ד מ"ט.
- 2. כמו האנפה - ראה לקמן בפנים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.