79

כדי להבין את התוכן הכללי שבהגדה ובסיפור יציאת מצרים, צריך להקדים ולהסביר מספר דיוקים בקטעים הנ"לו:.

ב. השאלות על ,הא לחמא עניא ב"

,הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים ..."

הקטע ,הא לחמא עניא" בא לאחר הסימן ,מגיד"<. מכך מובן, שאמירת קטע זה בתחילת הסדר, איננה מפני שהוא כולל הזמנת כל אלו שאין להם צרכי סעודה ופסח אל שולחן הסדר, כי באם כן, צריך היה לאומרו לפני תחילת הסדר, מיד כאשר באים מבית-הכנסת, או לפנידכן - בבית"הכנסת, שהרי ל,כל דצריך" צריך לספק גם ארבע כוסות וכדומה, החל בכוס הראשונה של הקידוש, אלא, קטע זה נאמר בהתחלה, כי הוא הקדמה והתחלה לסיפור יציאת מצרים, ולכן הוא נאמר דוקא לאחר הסימן ,מגיד".

חג הפסח ב שיחות -

אין מובן'?: מהו הקשר בין שלושת הענינים שבקטע לבין סיפור יציאת מצרים? ואדרבה: א) תוכן התחלת הקטע ,לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים" איננו סיפור על יציאת מצרים, אלא, להיפך: על העוני שבמצרים. ב) גם בסוף הקטע ,,השתא הכא.. השתא עבדין" מודגש המצב העכשווי של גלות \,עבדין" - להיפך מסיפור הגאולה.

מדוע, אפוא, נקבעה פסקא זו בסיפור יציאת מצרים? הרי בכללות סדר המצוות והענינים בליל זה השתא, ובראשם אמירת ההגדה, סיפור יציאת מצרים, צריך להיות מודגש ענין החירות של השתא, ולכן ,,צריך לעשות כל מעשה לילה זה דרך חירות"<, ואילו בקטע זה אומרים ש,השתא הכא.. השתא עבדין", להיפך מחירות?!

ג. ,הא לחמא" - הקדמה כללית לסיפור יציאת מצרים

לכאורה ניתן היה לומר, שב,הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים" מדגישים שרק ,אבהתנא" היו במצרים, אך אנו איננו שם. וגם בסוף ,השתא הכא... לשנה הבאה...", הכוונה היא כדברי המשנה ,מתחיל בגנות ומסיים בשבח".