46

00 לקוטי ועיקר: על דינים אלו הוא ילמד רק בפרשת ראה*?.

ה. ההסבר על כך אך ההסבר הוא:

לפי דרך הפשט מובן, שהכלל ,כל תורה לרבות הוא בא" חל רק כאשר המילה ,תורה" היא מיותרת, או, יתר על כן, כאשר היא איננה מתאימה לפסוק. לדוגמא: אצל ,זאת תורת העולה" אשר רוב דיניה של עולה כבר אמורים בפרשת ויקרא, תמוה, כיצד מתאים לכאן הביטוי ,זאת תורת העולה", שפירושו: אלו - הדינים הבודדים שנוספים כאן - הם ,תורת העולה"? לכן הכרחי לומר ש,תורה - לרבות הוא בא, לומר תורה אחת לכל העולין"2 -

[ובדומה לכך יש לומר גם לגבי ,ואת תורת המנחה" ו,זאת תורת החטאת" - אשר רוב דיניהם כבר נאמרו בפרשת ויקרא, ובפרשתנו נוספו רק מספר דינים].

אך לא כן לגבי ,וזאת תורת האשם": דיני קרבן אשם אינם כתובים בפרשת ויקרא - שם'* נאמר רק מי צריך להביא קרבן אשם, אך לא די הקרבן עצמו, ולפיכך יוצא, שבדרך הפשט, משמעות הביטוי ,זאת תורת

צו א

האשם" היא ,זוהי התורה (הדינים) של אשם"י3.

וכך גם לגבי ,וזאת תורת זבה השלמים", המכוון לקרבן תודה::, כהמשכם של הפסוקים ,,אם על תודה יקריבנו..."* - וקרבן תודה אינו מוזכר אף פעם בפרשת ויקרא, ולפיכך הביטוי ,זאת תורת זבח השלמים" איננו ריבוי, אלא פירושו הוא כפשוטו, כפי שהוסבר לעיל.

רש"י אעו מפרש את ,זאת תורת החטאת" - כי הריבוי כאן הוא נגשוט

לפי האמור לעיל, עדיין אין מובן מדוע אין רש"י מפרש כלום על ,זאת תורת החטאת", אשר עליה אי אפשר לפרש כפשוטו של הביטוי, שהרי רוב דיני חטאת כתובים בפרשת ויקרא, וברור שהוא בא ,לרבות". הכרח, אפוא, לומר, שלפי דרך הפשט, הריבוי של ,,תורת החטאת" הוא פשוט עד כדי כך, שרש"י איננו מוצא לנכון לכותבו בפירוש, כדלהלן:

מיד לאחר ,,תורת החטאת" כתוב ,במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת":, שחיטתן של כל החטאות