486

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

,בראשית ברא אלקים", ולפיכך העולם הוא חידוש לגביו ותופס אצלו מקום רק עד כמה שהתורה מאפשרת זאת.

וכיון שהנשמות קשורות לפנימיות העולמות5, בחינת מחשבה, מובן שבכוחו של כל יהודי לעבוד על עצמו עד שיחוש ,,אלקות בפשיטות ומציאות בהתחדשות"39 שההוכחה אצלו למציאות העולם היא רק מן הנאמר בתורה ,בראשית ברא אלקים", ולכן כל פעולותיו תהיינה לפי מציאות תורתית. עיסוקיו בעניני הגוף והעולם הם משום שהתורה מצווה עליו לעשות זאת, ובאופן של ,כל מעשיך יהיו לשם שמים" ו,,בכל דרכיך דעהו", ולכן גם עבודה זו מתבצעת באופן של ,החודש" והתחדשות, מעל למדידות ולמגבלות של מציאות וטבעו.

ה. השאלות על פירוש רש"י ל,בראשית ברא..."

ויש לומר, שלענין זה - איחוד בין ,החודש" לבין ,כ"ה אדר" - רומז רש"י במאמר ,לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם", שהוא

פ' החודש שיחות 1

מצטטו בפירושו על הפסוק הראשון בתורה ,בראשית ברא אלקים...", שהרי, לכאורה, אין מובן:

א) כידוע, אין דרכו של רש"י לציין את הקושי בפסוק ואחר-כך לתרצו, אלא הוא פותח מיד בפירוש ובהסבר, והקושי מתבטל מעצמו, ומדוע כאן מציין רש"י תחילה את הקושי ,לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם" ואינו פותח מיד בפירוש ,פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים'3 שאם יאמרו... "?:?

ב) אף אם נאמר, שבעניננו לא היה מובן הקושי בכך ש,פתח בבראשית" אילו לא היה מוסבר תחילה שהתורה (השייכת לעם ישראל) היתה צריכה להתחיל'" ב,החודש הזה לכם שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל"* - בכל זאת, אין ,,חלק" פירוש רש"י זה:

(א) מדוע חשוב להסביר כאן ש,מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל" היא ,,החודש הזה לכם"* - לכאורה, צריך היה רש"י לקצר ולומר ,לא היה

הערות

  1. 7. כידוע (ד"ה מי כמוכה תרכ"ט פ"ג. ועוד) שזוהי מההוכחות שהעולם אינו דמיון.
  2. 8. ראה בענינינו שער הכוונות שם: ומר איירי בבחינת הפנימיות שהוא ענין הנשמות
  3. 9. כמרז"ל ישראל עלו במחשבה (ב"ר פ"א, ד. תניא רפ"ב. ובארוכה - המשך תרס"ו ע' תמז ואילך).
  4. 0. ראה בארוכה ד"ה ויהי הענן תרע"ה (בהמשך תער"ב ח"ב).
  5. 1. תהלים קיא, ו.
  6. 2. ראה גם לקו"ש ח"י ע' 6 - ושם נת' באו"א.
  7. 3. ראה בארוכה בכ"ז - לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 7.
  8. 4. עפ"ז מובנת הוספת רש"י (על לשון המדרש - נסמן לעיל הערה 5) "שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל".
  9. 5. כי אף שכ"ה לשון המדרש - הרי אין ענינו של רש"י להעתיק לשונות המדרשים לבד כשנוגע לפשוטו של מקרא, כמדובר כמ"פ.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. לקוטי שיחות 252 לקו"ש חט"ז ע' 486

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.