469
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
04 לקוטי ,קדושת המקדש... ושכינה אינה בטלה".
כלומר, בנין המקדש לא יצר את נצחיות השראת השכינה במקדש, אלא היווה רק הכנה לכך שהמקום יהא מוכן להשראה זו, ושהיא תהיה באופן גלוי. אך ההשראה עצמה באה עקב בחירת הקדוש-ברוך-הוא במקום זה, ולכן היא נצחית.
לעומת זאת, במשכן היה ההיפך: השראת השכינה לא באה עקב בחירת הקדוש-ברוך-הוא במקום המשכן ,לשכן שמו שם", אלא בניית המשכן היתה הגורם לכך - ,ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"יי, וכאשר בטל במקום זה הגורם, המשכן המוקם - ,ועשו לי מקדש" - מתבטלת גם התוצאה - ,ושכנתי" - במקום זה.
לעומת זאת היו חלקי המשכן וכליו מעשי ידי משה, ומשה הוא עבד ה', עבד נאמן'י, אשר כל מציאותו היא מציאות = האדון*, = ובמיוחד לפי הפירושיי על ,מה שקנה עבד קנה רבו":, שאין הכוונה לכך שהעבד קונה לעצמו ובאמצעות זאת נקנה הדבר לרבו, אלא שמלכתחילה ,קונה רבו" -
מפני השכינה
פקודי ג
וכשם שמעשי ידיו של הקדושברוך-הוא נצחיים, כך גם מעשי ידי
משה, עבד ה'. 4 השראת השכינה הנצחית במקדש - בזכות דוד
ויש לומר, שזוהי הסיבה לכך שהשראת השכינה במקדש היתה בזכות דוד המלך, כדברי חז"ל*, שרק לאחר ששלמה התפלל לה' ,ה' אלקים אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דויד עבדך"* הוא היה יכול להכניס את הארון לבית קדשי הקדשים ,ושרתה השכינה בבית"* -
שהרי כיון שהשראת השכינה היתה צריכה להיעשות באופן נצחי, היתה צריכה להיות גם ההכנה מצד ,בני אדם" קשורה למישהו בדומה למשה רבינו שמעשי ידיו קיימים לעולם.
ולכן באה ההשראה בזכות דוד, שהוא עבד ה"*, ולכן הדגיש שלמה בתפילתו הנ"ל ,דויד עבדך",
ולפיכך מעשי ידיו הם נצחיים ולא שלטו בהם אוייבים, כאצל משה, כמבואר בגמראלי.
הערות
- 1. תרומה כה, ח.
- 2. כמש"נ (בהעלותך יב, ז) ,,בכל ביתי נאמן הוא". ראה בארוכה המשך תרס"ו ע' שיו ואילך. 3 ראה בארוכה לקו"ש ח"ה [המתורגם] ע' 3 ואילך. ח"ט ע' 323-4. ועייג"כ המשך הנ"ל ע' שכו"ז. ועוד. וראה בעניננו פרש"י בהעלותך (שם, ח): ועבד מלך מלך.
- 4. רשב"א קדושין כג, ב. 5 פסחים פח, ב. קדושין שם.
- 6. שבת ל, א. סנהדרין קז, ב. מדרש תהלים מזמור כד. במדב"ר פי"ד, ג. ועוד.
- 7. דה"ב ו מב.
- 8. ל' המדרש - במדב"ר שם.
- 9. עייג"כ המשך הנ"ל ע' שיג.
- 0. נסמן לעיל הערה 8. וראה פס"ר פ"ב, ו. מדרש תהלים מזמור סב בסופו. יל"ש ש"ב רמז קמה. הובא באוה"ת ואתחנן ע' סה. צב.
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 123 לקו"ש חט"ז ע' 469
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.