438
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ג ההסבר לכינויים ,תלמידי חכמים" \,פושעי ישראל"
לפי-זה מובנת הסיבה לכך שהראשונים מכונים ,,תלמידי חכמים" והאחרים - ,פושעי ישראל":
כיון שתלמידי חכמים ,גופן אש", הרי אי"אפשר לכנותם פושעי ישראל וכדומה. יתרדעל-כן, אסור לבזותם. עלדידי ביזוי תלמידי חכמים, מבזים את התורה, כי אין אפשרות להפריד בין התלמיד חכם לבין התורה, כנאמר בגמראי ,,תלמיד חכם שסרח אין מבזין אותו בפרהסיא". לפיכך אומרת הגמרא ,תלמידי חכמים אין אור של גיהנם שולטת בהן", ומכך מובן מאליו שהיו אצלם ענינים בלתי רצויים.
לעומת זאת לגבי אנשים פשוטים, למרות שהם מלאים מצוות כרימון, הרי אפשר לבזות אותם בלי לפגוע במצוות שהם קיימו, כי מהותם איננה המצוות, הם רק ,,מלאים מצוות", כדלעיל.
ואדרבה: הגמרא מקפידה לכנותם ,פושעי ישראל" ולבזותם:, כי בזיונם הוא חלק מכפרתם. כדברי הגמרא*% על
חזקיהו ש,גירר עצמות אביו על מטה של חבלים".
4 הארון והקרבנות
מדברי חז"ל%* שהובאו לעיל ,ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - ,בתוכו לא נאמר אלא בתוכם בתוך כל אחד ואחד מישראל", = מובן, שבדיוק כשם שבמשכן הפרטי ישנם שני הענינים של תורה ומצוות, כך הם קיימים גם במקדש ובמשכן הכללי:
ההסבר לכך הוא: לגבי מטרת המשכן והמקדש ישנן שתי דעות. דעת הרמב"ן היא, שעיקר תכלית המשכן היא ,מקום מנוחת השכינה שהוא הארון". ולדעת הרמב"ם"? התכלית היא ,להיות מקריבים בו קרבנות".
וישדלומר, שבענין זה מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי: ב,ושכנתי בתוכם" שבמשכן ישנם שני ענינים: א) שבמשכן תהיה אלקות בגלוי, באופן של איחוד. ב) שהשראות השכינה תהיה ,בתחתונים", באמצעות בירור וזיכוך הענינים התחתונים והגשמיים, בדומה למצוות, המתבצעות דוקא בדברים גשמיים.
ואלה שני הענינים של ו,קרבנות" והמשכן בכלל:
,ארון"
הערות
- 3. מנחות צט, ב.
- 4. ועפ"ז מתורץ דיוק התוס' כאן (ד"ה פושעי ישראל) ובמפרשי הע"י - כי זה שנק' פושעי ישראל הוא לא מצד היותם פושעים יותר מת"ח. וראה לעיל הערה 25.
- 3. ולהעיר דגדולה מזו מצינו בהקדמה לאמ"ב (הובא בד"ה זכור תר"פ ספ"א) דמי שאינו משתדל להבין אחדות הו" הוא בכלל ,פושעי ישראל (בנשמתם)".
- 5. פסחים נו, א. ובפרש"י., ברכות י, ב. ובפרש"י.
- 5. ויקחל ב שיחות 09
- 6. ראה לעיל הערה 10.
- 7. ריש הל' ביהב"ח. ספהמ"צ מ"ע כ. הובאו (ב' הדיעות) ונתבארו בלקו"ש חי"א ע' 116 ואילך.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ו לקו"ש חט"ז ע' 438
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.