436

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ד. תלמידי חכמים - תורה, פושעי ישראל - מצוות

ההסבר לכל זה הוא:

ההתקשרות' בין ישראל לקדושברוך-הוא היא באמצעות שני ענינים: לימוד התורה וקיום המצוות. אך יש הבדל ביניהם:

כאשר יהודי לומד תורה ומבין בשכלו את חכמת ה' יתברך, הוא מתאחד עם התורה ב,יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו .. להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופינה" כל מציאותו של האדם היא תורה.

ואילו במצוות אין הדבר כך. אמנם, באמצעות קיום המצוות נעשה מקיים המצוה ,,מרכבה" לרצון העליון, אבל אין הוא מתאחד עם המצוה, כמו עם התורה'?.

וזהו ההבדל בין דברי רבי אלעזר לדברי ריש לקיש: רבי אלעזר מדבר על מעלת התורה אצל ישראל - ,תלמידי חכמים" - שבאמצעות התורה נעשה ,גופן אש", כלומר, (דברי כאש) תורה. הם מתאחדים לגמרי עם תורה ואלקות, עד שהתורה היא כל מציאותם, כדלעיל. ריש לקיש מדבר

2) מצות מל' צוותא וחיבור (לקו"ת בחוקותי מה, ג).

3) תניא פ"ה.

- ועפ"ז הוא רק ע"י ידיעת התורה (וכן ,כולא חד" דלקמן), משא"כ באם לא ידע כו', אף ש(בתושב"כ) מברך ברכת התורה (ראה לקו"ת ויקרא. ה, ב). ויל"ע בהמשך תער"ב (שלהי תער"ג. ד"ה ויגדלו הנערים תרע"ה).

4) תניא שם ובפכ"ג.

על מעלת המצוות - ,מלאים מצוות כרימון" - שאמנם באמצעות המצוות אין איחוד מוחלט בין המצוה לבין היהודי, אך בכל זאת הם ,מלאים מצוות"<, ולכן ,אין אור של גיהנם שולטת בהם"*.

וזוהי גם משמעות הדיוק ,מלאים מצוות כרימון": בדיוק כשם שהרימון? מלא בגרעינים, אבל הגרעינים הם מציאות נפרדת, כך גם פושעי ישראל, למרות שהם מקיימים מצוות, אין ,,גופן מצוות", אלא רק ,מלאים מצוות כרימון".

אף"על-פיזכן, למרות שלתלמידי חכמים יש יתרון ש,גופן אש", אי אפשר ללמוד מ,,פושעי ישראל" ש,אין אור של גיהנם שולטת" ב,תלמיד חכמים", כי כאשר תלמיד חכם נכשל בעבירה חמור הדבר יותר מאשר אצל

הערות

  1. 1. ויקחל ב שיחות 7
  2. 5. אבל אין הפי' שאלו שבסוג השני הם יותר בעלי עבירה מכמו הסוג הא' דבת"ח. וראה תו"א (פ, סע"ג): ע"ד מארז"ל ע"פ כו' שאפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרימון כי ריקנים אין פ' פושעים ומורדים ח"ו רק שאין בהם תורה, אבל מלאים מצות וד"א. ומה שנק' פושעי ישראל ראה לקמן בפנים ס"ו. ובהערה 34. אבל ראה תו"א מו, ג (ובאוה"ת לשם ויחי תתשל, ב). ד"ח קי, ג.
  3. 6. ראה תו"א (סח, ב) בהמשך להמבואר דהמצות הן לבושים ומקיפין והתורה היא מזון ופנימיות: ,אבל ת"ח אין אור של גיהנם שולט בו כי התורה והמצות הן הממרקות מבית ומבחוץ". אלא שבתו"א שם מבאר ב' הענינים בת"ח גופא, דהרי כל האומר אין לי אלא תורה כו' (יבמות קט, ב), אבל בכללות הר"ז ב' סוגים בבנ"י (ראה אגה"ק ס"ה. ובכ"מ), וזהו ב' המימרות שבגמ'.
  4. 7. להעיר מאוה"ת במדבר ע' קכב. פלח הרמון שה"ש נג, ב.

מצוטט ב־2 עמודים

  1. לקוטי שיחות 203 לקו"ש חט"ז ע' 436
  2. לקוטי שיחות 235 לקו"ש חט"ז ע' 436

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.