361

טז. שני אופנים - אני מעיר השחר או השחר מעיר אותי

נאמר ב,טור" בסימן הראשון של חלק ,אורח חיים": ,צריך האדם להתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו .. שתהא אתה מעורר השחר ולא יהא הוא מעירך כמו שאמר דוד עליו השלום .. אני מעיר השחר ואין השחר מעיר אותי". ואילו בשולחן ערוךי* מביא המחבר רק את ההתחלה - ,שיהא הוא מעורר השחר", ולא את הסיום ("ואין השחר מעיר אותי")?.

ומסביר בעל ה,טורי זהב":*: הכוונה ב',שחר" היא לכנסת ישראל, הקדושה*? השורה על ישראל". ובכך יש שני אופנים: ,,אני מעיר השחר" - התעוררות מלמטה כדי להגיע ל,שחר". ,שחר מעיר אותי" - התעוררות מלמעלה, מבחינת ,שחר".

ולכך התכוון דוד באמרו ,,ואין השחר מעיר אותי": ה,,התעוררות שלו מלמטה גדולה כל כך שאין צורך לסיוע התעוררות של מעלה". וכיון שזוהי דרגה המתאימה רק ,לדוד וכיוצא בו" אין מביא זאת המחבר בשולחן ערוך.

ולכאורה, תמוה ביותר: כיצד ייתכן

לומר שיש מישהו אשר ,אינו צריך לסיוע התעוררות של מעלה" - הרי ,אלמלא הקדוש-ברוך-הוא עוזרו אין יכול לו"*', ולכל יהודי, אפילו לצדיק גמור, אומרים ,,אל תאמין בעצמךיפז?

יז. השאלה על דברי אדמו"ר הזקן במהדורא תניינא

גם אדמו"ר הזקן במהדורא קמא של שולחן ערוך שלו מביא, בדומה למחבר השולחן ערוך, רק את הענין של ,שיהא הוא מעורר השחר". ואילו במהדורא תניינא הוא אומר: ,,שיהא הוא מעורר השחר, כמו שנאמר* ,,אעירה שחר, אני מעורר השחר ואין השחר מעיר אותי, וזו מדה בינונית".

ואין מובן: כיון שגם מהדורא תניינא היא חלק של השולחן ערוך, השווה לכל נפש, מדוע מציין שם אדמו"ר הזקן את הענין של ,ואין השחר מעיר אותי", המתאים רק ,לדוד וכיוצא בו"?

והתמיהה אך חזקה יותר: מהמשך דבריו של אדמו"ר הזקן מובן, שהמילים ,וזו מדה בינונית" אינן אמורות באופן כללי רק לגבי הדין של השכמה ,,קודם אור הבוקר" (כפי שאין מתאים לומר על מי שמקיים ,ראוי לכל ירא שמים... לקום בחצות הלילה"*), כי אם גם לענין של ,ואין השחר מעיר אותי". כלומר, אין דין זה מתאים רק ליחידי