342
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הפרשה הוא ,ואתה תצוה"?, כאשר הכוונה"' היא למשה רבנו''. וכיוון ששם הפרשה רומז על תוכנה של הפרשה כולה, יוצא, שבכל הפרשה רמוז הענין של לידת משה.
ואפילו לפי הדעות, שהפרשה נקראת ,תצוה", ולפי מנהג ישראל (וכמודפס בחומשים) - הרי זה לשון יחיד לנוכח - כהמשך ל,וידבר?' ה' אל משה לאמר אשר בתחילת הענין, ומיד לאחר ,,תצוה" כתוב ,,אהרן אחיך".
אך יש להבין כיצד מתיישבים ביניהם שני הרמזים הללו: מצד אחד, אין מוזכר בפרשה כלל שמו של משה (דבר המצביע על כך שבפרשה זו איננו קיים ענינו של משה) ומצד שני, כל מילה של פרשה זו נקראת מילה של פרשת ,ואתה תצוה", כאשר הכוונה במילים אלו היא כלפי משה?
תצוה - ז' אדר שיחות -
ג. הדברים 'ובנו ע"י הסבר עניץ תענית ז' אדר
לכאורה, מתעוררת השאלה מדוע קבעו את ז' אדר רק כיום תענית, בגלל מות משה'', והלא בגמרא*' ישנה שאלה בקשר לדינו של אדם שאומר ,,כמשה בשבעה באדר", אם זוהי קבלת נזירות. ב,תוספות"*' מוסברת השאלה, ש,ביום הוולדו, דהיינו בז' אדר, שמחו שמחה גדולה, וביום מותו... רבים נדרו בנדר ורבו נזירים בישראל מחמת צער. והוא אמר בסתם אהא היינו כמו שהיה בדורו של משה בז' אדר ביום מותו, ונזירות קבל עלי, או כיום הוולדו קאמר, ושמחה קבל עלי?"
רואים אפוא שז' אדר הוא גם יום שמחה*, ומדוע הוא נקבע רק כיום תעניתל
לא ייתכן לומר שהספק בגמרא הוא אם כוונת הנודר היתה לז' באדר כפי שהוא לאחר מות משה - שזוהי קבלת נזירות, או שמא התכוון לז' אדר בחיי משה בעולם זה, שאז היה יום שמחה'' מפני לידתו, אך
הערות
- 9. ראה מגילה כט, סע"ב: ,חל להיות בואתה תצוה", ושם יש לדחוק שהכוונה להתחלת קריאת היום. אבל בזח"ג שם מפורש ,דלא מדכר בפרשת ואתה תצוה". וכ"ה בז"ח שם (ברוב הדפוסים) ,ואיהי פרשת ואתה תצוה". וכ"ה בסדר תפלות להרמב"ם. הל' תפלה פי"ג הכ"ב (אבל ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 105 שוה"ג להערה 3). ובכ"מ בפרש"י - תרומה כה, ו"ז. צו ח, ב. ה.
- 0. להעיר מחומת אנך להחיד"א ריש פרשתנו ,ולכבוד מרע"ה נאמרה פרשה זו בלשון הזה ואתה תצוה כו'". מאור עינים שם. לקו"ש [המתורגם] ח"ב ע' 356. חכ"א וחכ"ו שם.
- 1. והרי זוהי הסדרה היחידית שמודגש בשמה ענינו של משה. משא"כ פ' ,כי תשא", ,נשא" ועוד - אף שהכוונה למשה אין בזה ההדגשה ד(יתור) התיבה ,ואתה תצוה" (ולא ,,ותצוה").
- 2. ר"פ תרומה. ראה חומת אנך שבהערה 10.
- 3. טושו"ע שם.
- 4. נזיר יד, א.
- 5. שם ד"ה אמר כמשה. ועד"ז בפי' הרא"ש.
- 6. להעיר שמצינו שמחה ביום הולדת יצחק זמן רב אחר פטירתו (תנחומא ס"פ פקודי). ועד ,שחשב הקב"ה לערב שמחת המשכן בשמחת היום שנולד בו יצחק אבינו" (תנחומא שם).
- 7. כדמשמע לכאורה מלשון התוס' ,,דביום הוולדו דהיינו בז' באדר שמחו שמחה גדולה" (ובשטמ"ק בשם הר' עזריאל ,ביום שנולד משה דאכלו ושתו וחדו")*. וצע"ק הרי ,ותצפנהו ג'
- 10. *) וכמו שמפרש בזה שמת (שאין כותתו לז' אדר
מצוטט ב־6 עמודים
- אגרות קודש נז לקו"ש חט"ז ע' 342
- אגרות קודש ח'שסג לקו"ש חט"ז ע' 342
- אגרות קודש ט'רפד לקו"ש חט"ז ע' 342
- לקוטי שיחות 375 לקו"ש חט"ז ע' 342
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ תצוה, ח' אדר-ראשון, ה'תשכ"ז לקו"ש חט"ז ע' 342
- תורת מנחם ר"ד יום א' דחג השבועות, בעת הסעודה, ה'תש"ל לקו"ש חט"ז ע' 342
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 4 עמודים.