284

הערות

1. 2. ואין להקשות מהלשון ,,קחה לי" (לך טו, ט) שלא ביארו רש"י איך יתכן לגבי הקב"ה - כי י"ל, שמובן הוא מפרש"י שם ,ג' עגלים רמז לג' פרים פר יוהכ"פ כו'", וכן בפרש"י לפנ"ז ,,בזכות הקרבנות כו'", שמזה מובן שגם ,,קחה לי" הוא כענין של קרבן*. וראה ת"א שם ,קריב קדמי", ולא כמו שתרגם בכ"מ ,סב"** וכיו"ב. ובתיב"ע שם ,סב לי תקרובתין וקריב קדמי". ועד"ז בפסוק יו"ד שם. וראה פרש"י שם יוד: ואין המקרא יוצא מידי פשוטו לפי שה כו'.
2. 2. - ובהפסוקים דפ' במדבר (ג, יב"יג. מא. מה) שנאמר לשון לקיחה לי על הלוים, כבר מובן ענינו שהרי נאמר שזה תחת כל בכור ש,,הקדשתי לי". וראה פרש"י בפסוקים הנ"ל. וראה הערה הבאה.
3. 3. משא"כ לשון ,לי הוא" - בא שם - שפרש"י ,לעצמי קניתים". ועד"ז במשפטים (כב, ל)
4. 4. *) שהוא לה' כמפורש כבר בתורה לפנ"ז - מתחיל מקרבן קין כו' ,,מנחה לה'" (בראשית ד, ג), ועוד.
5. 5. **) בפרשתנו ב,תקחו את תרומתי" - תסבו. וזאת התרומה אשר תקחו מאתם - תסבון. משא"כ בפעם הא' ,ויקחו לי תרומה" תרגם ,,ויפרשון קדמי" (וראה הערה 25). אבל בתיב"ע תרגם בכולם ,,יסבון". ,תסבון", ,,תסבון".
6. 6. ,תהיון לי" ופרש"י ,הרי אתם שלי" - אין רש"י צריך לבאר, כי לא נאמר ענין של קיחה וכיו"ב.
7. 4. להעיר מהגירסא בדפוס א' וכת"י רש"י (הנ"ל הערה 7). ובעוד כת"י (ה"א קלא. ה"א קעג) מעתיק רש"י בהד"ה ,ויקחו לי תרומה", ומפרש ,ויקחו לי לשמי".
8. 5. ראה לעיל הערה 12.
9. 6. משכיל לדוד בפרש"י. וראה בפי' מהרי"ק.
10. 7. ראה גם לבוש האורה, באר מים חיים בפרש"י (אלא שלפירושם קאי על ההפרשה לשמי (וראה לקמן הערה 23)).
11. 8. יל"ש עה"פ (רמז שסג) ממדרש אבכיר.
12. 9. וראה שמו"ר פל"ג, א. שם, \.
13. 0. מלכים א ח, כז.