279
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ה. ההסבר לדשק ,אש אוכלת"
בכך מובן גם הדיוק בפסוק - ,כאש אוכלת". שהרי לכאורה, אין מובן: כדי לתאר את מראה כבוד ה' מספיק לומר שהוא היה נראה כאש. ולשם מה יש להוסיף ולומר שהיתה זו אש , אוכלת"+??
ולפי האמור לעיל מובן הדבר בפשטות: כיון שכוונת הפסוק כאן היא להסביר את משמעות הפסוק שלאחריו ,ויבא משה בתוך הענן" - שהענן היה עשן שנוצר מכך ש,מראה כבוד ה'" היה ,כאש" לפיכך מוסיפה התורה ומדגישה ,,כאש אוכלת", כי העשן אינו נוצר מאש בלבד, אלא מאש שהיא ,אוכלת" - מכלה ושורפת - את הדבר שבו היא נאחזת.
ויש להוסיף: באופן כללי האש שלמעלה אינה ,אש אוכלת"<, כפי שכבר נלמד לפני כן לגבי הסנה: ,וירא... בלבת אש... והסנה איננו אוכל"*. לכן צריכה התורה לדייק ולומר, שכאן האש היתה ,אש אוכלת", ולכן נוצר ממנה ,ענן... כמין עשן".
ו. ההסבר לצורך של רש"י לפרש ,ועשה לו... שביל" לפי כל האמור לעיל מובן מדוע
משפטים ה
צריך רש"י להבהיר ,ועשה לו הקדושברוך-הוא למשה שביל בתוכו" דוקא בפסוקנו, ובהמשך לפירושו ,ענן זה כמין עשן הוא":
אילו היה הענן כאן זהה לענן שבפסוקים הקודמים, לא היה דרוש הסבר לכך שמשה נכנס ,,בתוך הענן". ואדרבה, כאמור, משה ,נגש (אפילו) אל הערפל" - ,עב הענן"?.
אך כיוון ש,ענן זה כמין עשן הוא", ותכונתו של העשן היא לעשן (באמצעות ה,פיח"*? של הדבר הנשרף) ולהשחיר את מי שנמצא בתוכו ואת בגדיו, מתעוררת התמיהה: הייתכן שכך היה אצל משה רבינו, וכך הוא נראה בעלותו להר אל הקדוש-ברוךהוא כדי לקבל את הלוחות - ההיפך מהכבוד וכן'5:
וכ"ה בנדו"ד שאין קושיא איך נכנס משה בפועל בכמין עשן מצד העדר האויר כו'.
9 ובמכ"ש מהא ד(שבת 1, ב) ,רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל קונו", ,לכבוד קונהו דכתיב (נח ט, ו) כי בצלם אלקים עשה וגו'" (פרש"י שם ד"ה בשביל). ובשו"ע אדה"ז או"ח
הערות
- 4. באברבנאל פרשתנו שם (ובארוכה פ' פקודי שם) ועוד - ביאור ע"ד החקירה והדרוש.
- 5. ראה יומא כא, ב.
- 6. שמות ג, ב. שמו"ר פ"ב, ה. וראה ד"ה וה"ס עשן תרס"ב. לקמן בפנים.
- 7. ואין רש"י צריך לפרשו כמו שאי"צ לפרש לפנ"ז (יתרו יט, כ) ב,ויקרא ה' אל משה אל ראש ההר (המקום ,,אשר ירד עליו ה' באש" (שם, יח)) ויעל משה", דבדבר שנוגע לפועל, מובן מעצמו שהקב"ה עשה נס שיוכל לקיים ציווי ה', לעלות, ועד"ז בערפל.
- 8. ראה פרש"י וארא ט, ח.
- 6. *) והא שהשמיט אדה"ז שם ,,ידיו" (וראה ויק"ר פל"ד, ג. חדא"ג שבת שם) - י"ל שהרי כבר הביא לפנ"ז חיוב נטילת ידים (שחל עליו לפני רחיצת פניו ורגליו), והרי דון זה הוא בסיום דהל' נט"י בשחרית.
- 7. וראה לקו"ש חל"א ע' 186 ואילך.
מצוטט ב־2 עמודים
- שולחן ערוך כא לקו"ש חט"ז ע' 279
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום ד דיני נטילת ידים לקוטי שיחות חט"ז ע' 279
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.