271

68 לקוטי הוא: התביעה היא הן ,על כל דבר פשע" - כאשר מישהו פושע ומועל ר"ל בשליחותו בעולם הזה, והן ,על כל אבדה" - כאשר יש כאן רק ענין של ,אבדה וחסרון", כאשר היהודי אינו עושה כל מה שהיה ביכולתו לעשות, ולפיכך הולכים לאיבוד ר"ל חלק מכוחות הנפש האלקית [וארבעת הפרטים - ,על שור על חמור על שה על שלמה" הם ארבעה סוגים של נפש הבהמית המביאים ל,כל דבר פשע... אבדה"].

ועל כל התביעות הללו (,,על כל דבר פשע... על כל אבדה") עונה היהודי (,אשר יאמר"),כי הוא זה"- שיש לתבוע ממנו רק את ,זה" - מקצת מן הדברים הוא רק מודה במקצת, כאמור לעיל.

ד. השבועה מוסיפה כוחות אך גס מסכנת

ההלכה היא, שמודה במקצת חייב בשבועה. רק ע"י שבועה מאמינים לו על החלק שהוא אינו מודה בו. משמעות הדברים בעבודה הרוחנית היא:

כיוון שהוא כבר נכשל, ונכנס ב',מקצת" לרשות היצר, הוא זקוק לתוספת כח כדי להישמר מליפול שוב ברשותו (ואפילו לא מתוך אי רצון להיות ,,ומודה ועזב ירוחם"?:"). לפיכך משביעים אותו - שבועה מלשון

משפטים ד

שובע? - מזינים ומשביעים (שי"ץ שמאלית) אותו בכוחות נעלים יותר2, שחלקו הנותר יישאר בקדושה.

אך ידועה'? חומרתה של שבועה - עלזידי שבועה מסתכנים: אם אין משתמשים כראוי בכוחות הנוספים, הרי לא תחסר לו התוספת בלבד, אלא מגיע לו עונש, שכוחות נעלים מכוחותיו הולכים לאיבוד ר"ל. זוהי הסיבה לכך שחז"ל3 מזהירים כל-כך שלא להישבע במקום שניתן להסתדר בלעדיה, אפילו כאשר ,נשבע באמת".

לכך ממשיכה הגמרא ואומרת, שקיימת העצה של ,נזקקין לנתבע תחילה", שעל-ידי כך נפטרים משבועה - וזאת כאשר טוענים ש,קא זילי נכסי'" (= הוזלו נכסין).

ה בכ:יתו של רבן *וחנן בן"זכאי

הדברים יובנו על"ידי הסבר הסיפור שבגמרא': על ר' יוחנן בן-זכאי, שלפני פטירתו בכה ואמר, שהסיבה לבכייתו היא ש,יש לפני שני דרכים אחת של ג"ע ואחת של גיהנם, ואיני יודע באיזו מוליכים אותי, ולא אבכה (בתמיהה)".

וידועה השאלה5: כיצד ייתכן שרבן