259
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
6 לקוטי
יתרדעלדכן: כאשר מתבוננים בשני הטעמים, רואים שהם ממש ממוגדים, ולא רק שונים?:
לפי הטעם של רבן יוחנן בן-זכאי יוצא, שהקנס במקרה של ,וטבחו או מכרו" צריך להיות תשלומי ,חמשה" הן עבור ,שור" והן עבור ,שה", אלא שפעם אחת מופחתת במקרה של ,שה" ,הואיל ונתבזה בו", ואילו לפי דעת רבי מאיר יוצא, שהקנס הוא בעצם פי ,ארבע", אבל אצל השור מוסיפים פעם נוספת מפני ש,,בטלו ממלאכתו".
- כיצד אפשר, אפוא, לומר שאין הם חולקים זה על זה?
ב מדוע מביא רש"י את הטעמים בסדר זה
שאלה נוספת מתעוררת על הסדר שבו מובאות שתי הדיעות בפירוש רש"י: במקומות שבהם מובאים שני הטעמים של רבן יוחנן בן-זכאי ושל רבי מאיר, כתובה קודם דעת רבי מאיר ואחר"כך דעת רבן יוחנן בן-זכאי. מדוע משנה רש"י את הסדר בין הדעות?
לכאורה ניתן היה לענות על כך לפי ההסבר שלעיל, שלפי רבן יוחנן בן זכאי הקנס הוא בעצם ,חמשה" ולפי רבי מאיר - ,ארבע": כיוון שבתורה כתוב קודם ,חמשה בקר..." ואחר"כך ,וארבע צאן...", = סביר
משפטים ג
להניח שהתורה מציינת קודם את הקנס האמיתי - ,חמשה בקר..." - ואחר כך אומר, לגבי ה,שה", שמוטל קנס מופחת - ,וארבע צאן...",
לפי זה יוצא אפוא, ששיטת רבן יוחנן בן-זכאי מתאימה יותר למשמעות הפסוקים, ולכן מובן מדוע רש"י, המפרש את פשוטו של מקרא, מקדים את דבריו לדברי רבי מאיר.
אבל יש להבין: אם כך, היה צריך רש"י להשמיט לגמרי את דברי רבי מאיר, ולהביא רק את הטעם של רבן יוחנן בן"זכאיפו?
ג. רבן *וחנן בן-זכאי - מצד הגנב, רבי מאיר - מצד הנגנב
ההסבר לכך הוא: אם נאמר שתשלומי הקנס הם בעצם ,חמשה", ובמקרה של ,שה" משלם הגנב רק ,ארבע" ,הואיל ונתבזה בו", נדרש הסבר: אמנם, הגנב קבל חלק מענשו בכך ש'נתבזה בו", אבל כיצד יכול בזיון זה של הגנב לבוא במקום סכום הכסף שהנגנב צריך לקבל?1ו
לפיכך מביא רש"י את דברי רבי מאיר, ש,שור שבטלו ממלאכתו...", כי לפי הסבר זה יוצא שהתשלומין לנגנב צריכים להיות מלכתחילה
הערות
- 1. בלבד (כדלקמן ברש"י) - ה"ז ע"ד ל' שקלים דעבד דגה"כ הוא (רש"י לעיל כא, לב). 9 ראה גם דברי דוד כאן.
- 2. שיחות
- 0. ובדפוס ראשון דרש"י הובא רק טעמא דריב"ז, וטעמא דר"מ לא הובא בכלל.
- 1. כי אף שדו"ה הוא קנט - מ"מ, לאחרי שמחייבים הגנב מטעם קנס, אמרה תורה שהקנס שייך להנגנב דוקא. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 14 הערה 19.
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 14 לקו"ש חט"ז ע' 259
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.