14

8 לקוטי

כאשר הכסף מצוי ברשות האדם, הוא סוחר בו, ויכול להפיק ממנו רווחים. כאשר נוטלים מהאדם את כספו, אף אם משיבים לו זאת אחר כך, הרי לא הושלם הפסד זה, וכדי שיקויים "והשיב את הגזילה" בשלמות, ללא הפסד לנגזל, יש להוסיף לו חומש, כדי לכסות את הרווח שאפשר להשיג על ידי מסחר בכסף זה*'.

על פירוש זה מתעוררת שאלה על פי דברי ה"תניא":

בספר התניא מבואר?, שכאשר אדם גורם נזק לזולתו, אין לניזק לכעוס על

9 ואף ששיעור ביטול המעות תלוי בכמות משך הזמן שמשעת הגזילה עד שעת ההשבה (אבל ראה הערה שלפני זו) = יש לומר, שעיקר טעם החיוב דחומש הוא מצד כפרה כנ"ל בפנים, ולא לפי שביטל מעותיו (כי על "מניעת הריוח" (ולא הפסד) אינו שייך חיוב כ"כ. ולכן בלא נשבע, או בלא הודה, אינו מוסיף חומש). ורק שאחרי שמחייבים אותו מטעם כפרה, אמרה תורה שחומש זה יתן להנגזל, מצד מניעת הריוח שגרם לן. *

ועד"ז יש לומר בתשלומי כפל וד' וה', שעיקר טעם החיוב הוא קנס להגנב. אלא שמ"מ צריך לשלם הקנס למי שגנב ממנו, לפי שביטל מעותיו. (ולהעיר מפירוש רש"י משפטים (כא, לז), שטעם הראשון הוא בנוגע להגנב, וטעם השני - "שביטלו ממלאכתו". וראה בארוכה לקו"ש חט"ז ע' 259 ואילך).

0) אגה"ק סכ"ה.

ויקרא ג

המזיק, כי הנזק נגזר עליו מן השמים. גם אילו לא היה המזיק גורם לו נזק זה, הוא היה נגרם בדרך אחרת.

אמנם, למזיק מגיע עונש על הנזק שגרם מפני היותו בעל בחירה, והיה ביכולתו לבחור שלא לעשות את המעשה המזיק', והגזירה היתה מתממשת באופן אחר, שהרי "הרבה שלוחים למקום". אך חישוב זה קשור רק למזיק. הניזק אינו צריך לחשוב על כך, שהרי הוא היה סובל מנזק זה בכל מקרה, כי כך נגזר עליו מלמעלה. (אילו לא היה נגזר עליו הדבר, לא היה נגרם לו שום נזק, אף אם המזיק היה מנסה לפגוע בו. הבחירה ניתנה לאדם רק לגבי עצמו, ולא לגבי זולתו)?.

א) גם בהיפך הטוב, מתחייב המזיק בדיני אדם על רוע בחירתו (אגה"ק שם). אלא שמובן, אשר לחייבו (ולעונשו) בדיני אדם - מוטל על "שופטים (ושוטרים)", ופשיטא דלא על הניזק הנוגע בדבר ויחם לבבו (ושאני דין גואל הדם), משא"כ בנוגע לשכר וטובה, הרי גם המקבל את הטובה הוא ככל ישראל, שצריכים לשבח את משפיע הטוב על טיב בחירתו. ואדרבה: מכיון שהוא קיבל ממנו את הטוב, צריך להודות לו יותר מהשאר.

ב) בהשפעת הטוב, השליח מוסיף (לפעמים) בהשפעה שמלמעלה (ואפשר להוסיף - כמו שמועלת תפלת צדיק עליו או ברכתו וכיו"ב) -