197
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הזאת בתורה קורא הרמב"ם (שם): ,נכבד שבמושכלות", שבאמצעותו מגיע האדם לתכלית - ,לצייר לנפשו אחדות הקב"ה"*.
למרות כל זאת נקראות כל ארבע האמות הללו ,ארבע אמות של הלכה", בדומה למה שנאמר קודם לכן על ארבע האמות של האדם, שנקבעו בגלל הגבהת הידיים מעבר לראש, כי ההוכחה לכך שהאדם הגיע גם ל,אמה" הרביעית, לדרגת ה,סוד" שבתורה, היא רק כאשר גם בחינת התורה הנעלית מן הבריאה יורדת ומתקשרת להלכה, שמשמעותה (כפשוטה) דין בקשר לפועל, למעשה. ואדרבה:
כיוון שהדרגה הרביעית, הנשמה של התורה, היא למעלה מן הבריאה - דווקא לכן חשוב יותר שהיא תרד להלכה, שתשפיע גם על המעשה.
ח. ד' אמות של הלכה קשורות ל,מיוס שחרב
לפי זה יובן הקשר של ארבע אמות של הלכה ל,מיום שחרב ביתהמקדש".
למרות ש,לית אתר פנוי מיניה" (=אין מקום פנוי ממנו, מה') ומלוא כל הארץ כבודו, בכל זאת, הגילוי והשראת השכינה היו בבית המקדש", ומשם היתה השכינה מתפשטת לכל העולם. בבית המקדש היו, באופן כללי, שלושה חלקים: חצר אוהל מועד, אוהל מועד והוא ההיכל וקודש הקדשים'*. ולמרות שהשראת השכינה היתה בכל בית המקדש, בכל זאת היה עיקר השכינה בקודש הקדשים, ובקודש הקדשים עצמו היה זה באמצעות הארון*.
ולכן מחשיבים את הארון כדרגה רביעית, למרות שהוא עמד בקודש
הערות
- 6. זח"ג שם. ולכן נחלק בכללות לב' מדרי? פשט רמז דרוש - גופא דאורייתא, תורה שבבריאה (בי"ע); סוד - נשמתא דאורייתא, שלמעלה מהבריאה (אצי'). וראה בהקדמת הרח"ו שם. רמ"ז שם. קונט' עה"ח פי"ג"טו. ובכ"מ.
- 2. ולפעמים מבואר שה' מדרגות בתורה: ד' חלקים פרד"ס כנגד נרנ"ח, ובחי יחידה. אבל זהו בפרטיות ע"פ תורת החסידות, ובכללות מבואר כבפנים (ראה קונט' ענינה של תורת החסידות סי"א ובהנסמן שם. לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע'14 ואילך. ח"ו ע' 115 וע' 3 ואילך לענין שהתורה ניתנה בה' קולות). ואכ"מ.
- 7. ובכללות יותר: ג' דרגות ראש גוף ורגל בגוף התורה: תושב"כ תושבע"פ ופנימיות התורה; נשמת התורה - בחי' אלקות שבתורה (ד"ה משכני (הא') תש"א פ"ו).
- 8. דכמו שבעולמות עולם האצילות הנרמז בתיבת "אף" נסמך ל,עשיתיו" דוקא (ראה לקו"ת בלק סט, סע"ג), כן גם בד' חלקי התורה פרד"ס, חלק הסוד שבתורה (אצי') שייך לחלק השייך לעשי' דוקא (ראה לקו"ש ח"ה ע' 1 הערה 3 - לענין יינה
- 5. *) להעיר מגיטין (ם, ב): אר"א תורה רוב בכתב (ובמפרשים שם). ירוש' פאה פ"ב ה"ד.
- 6. יתרו א שיחות -
- 7. של תורה שבפרש"י). וראה מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר (בשם אביו כ"ק אדנ"ע) אודות ניגון אדה"ז בן ד' בבות (נדפס בהתמים ח"ה ע' סג [רמד]. אג"ק שלו ח"ב ע' ריז) שבבא הד' שהוא מכוון כנגד עולם האצילות מובדל בעצם מהותו מבבא הג' (שהוא כנגד עולם הבריאה), ולהלן שם (ע' סד [488]. אג"ק שם ע' ריח. ובתורת שלום ע' 23. 25): ששייכת דוקא לבבא הא' שכנגד עולם העשי".
- 9. ראה תניא פנ"א ואילך. סידור צח, ד. (ובכ"מ). ושם גם לענין ד"א של הלכה.
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות, לקו"ש חט"ז ע' 197
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י. לקו"ש חט"ז ע' 197
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.