178
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ח. השאלה המתעוררת לגבי ברכת המזון
בזה יובן דבר פלא שרואים בברכת המזון:
את הברכה הראשונה של ברכת המזון, ברכת ,הזן", תיקן משה רבנו ,בשעה שירד להם המן". את הברכה השניה, ברכת הארץ, ,יהושע תיקן
בפרשתנו ,,למען אנסנו גו', אם ישמרו מצות התלויות בו שלא יותירו ממנו כו'".
אלא שבפרשתנו הטעם הוא לעצם ירידת המן - שיהי' אצל ישראל האמונה והבטחון הגמור בה', שרק ממנו בא מזונו כו',
משא"כ במשנה תורה, בסוף ארבעים שנה לפני כניסתם לא"י אמר להם משה ענינו ופעולתו של המן בשייכות ללחם מן הארץ (סדר העבודה שצ"ל בארץ).
ולכן אמר שע"י המן יודעים ש,לא על הלחם לבדו יחי" האדם", שי"ל פירושו שחיות האדם הוא לא (רק) מחיות האלקי המלובש בהלחם הגשמי*, ,כי על כל מוצא פי ה' יחי' האדם" (מוצא לשון מקור ושורש), היינו שחיותו הוא ממקור פי ה' (ראה לקו"ת צו יג, רע"ג. מסעי צו, א. ועוד) שלמעלה מהתלבשות בלחם גשמי ודרכי הטבע [בלשון החסידות: ,יחי" האדם" הוא לא רק מבחי' ממכ"ע שמתלבש בהבריאה, שמצד בחי זו יש תפיסת מקום לדרכי הטבע, כ"א מבחי' סוכ"ע שלמעלה מהתלבשות, ומצד בחי' זו אין תפיסת מקום להנהגת ודרכי הטבע].
בשלחג
להם" בכניסתם לארץ ישראל". לכאורה, נשאלת השאלה: ב,ברכת המזון" מודה היהודי ומשבח את הקב"ה על המזון שניתן לו עכשיו, ואם כך, כיצד יתכן שברכת הזן, שמברכים על המזון עכשיו, שהוא לחם מן הארץ, היא בנוסח שתיקן משה על ירידת המן = ,לחם מן השמים".
ויותר מכך: הברכה הראשונה נלמדת? מן הפסוקי ,ואכלת ושבעת וברכת, זו ברכת הזן שהיא על אכילה ושביעהי*", והברכה השניה ,על הארץ זו ברכת הארץ"*. משמעות הדברים היא פשוטה, שההודיה בברכה השניה ,על הארץ ועל המזון" איננה על אכילה ושביעה (שהרי זה שייך לברכת הזן ,על אכילה ושביעה"), אלא על הארץ - אנו מודים לקב"ה על שהארץ היא כזאת שהיא ,מפקא מזון"* [כדוגמת הברכה השלישית - ,בונה ירושלים"].
1 כן הקשה בלקו"ת עקב (יד, ב. וראה סדור קו, ג ואילך. קט, א), עפמ"ש הרשב"א ברכות (הובא בב"י לטואו"ח שם) ,,דמטבע הוא שטבעו להן בו'",. עיי"ש.
4 כ"ה בשו"ע אדה"ז שם ס"א. והוא כגירסתנו בגמרא שם. מכילתא בא יג, ג. וכן הובא בתו"א סה, ד (ושם: זו ברכת הזן משה תיקן). לקו"ת עקב שם, סע"א. סדור קו, סע"ג. ובכ"מ. אבל בירושלמי ברכות (פ"ז ה"א), תוספתא ברכות (רפ"ו), וכן הביא בתוד"ה עד (שם מו, א. מ',לקמן בפירקין"), רא"ש פ"ז סי"ב (ועוד) ,ואכלת ושבעת וברכת זו ברכת הזימון את ה' אלקיך זו הזן כו'". וראה דק"ס ברכות שם. ואב"מ.
5 ברכות מט, א. כ"ה פירוש הפשוט שהברכה
הערות
- 1. *) דאם הכוונה לשלול שחיות האדם הוא לא מהלחם הגשמי כפשוטו, הרי אין צריך ע"ז הידיעה מהמן. שהרי זה באמונה פשוטה בכ"א מישראל שמציאות כל דבר הוא החיות האלקי שבו (שעהיוה"א בתחילתו). ובפרט שירידת המן הי" לאחר שאכלו המצה ביציאתם ממצרים שהיא מיכלא דמהימנותא - שנקבע בהם האמתה באלקות שמחי' את הלחם כו" (ראה לקו"ת צו יג, ג ואילך. ובכ"מ בדרושי חגה"ף). וראה ל"ת להאריז"ל פ' עקב. לקו"ת עקב יד, ב. סידור קז א ואילך.
- 0. ברכות מח, ב. טור או"ח סקפ"ז. שו"ע אדה"ז שם ס"ג.
- 2. ברכות שם.
- 3. עקב ח, יוד.
מצוטט ב־11 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בשלח, י"ב שבט ה'תשי"ד. לקו"ש חט"ז ע' 178
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"א לקו"ש חט"ז ע' 178
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ג לקו"ש חט"ז ע' 178
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב (מאמר ב) ה'תשכ"ג* לקו"ש חט"ז ע' 178
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ג לקו"ש חט"ז ע' 178
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח לקו"ש חט"ז ע' 178
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט לקו"ש חט"ז ע' 178
- תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תש"ל לקו"ש חט"ז ע' 178
- תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג לקו"ש חט"ז ע' 178
- תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשל"ג לקו"ש חט"ז ע' 178
- מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ג לקו"ש חט"ז ע' 178
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.