122
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אז אכלו בני ישראל ,,לחם עוני"", אלא לפניה, וכהכנה לקראתה.
ב. גם כיום יש מקוס לאכילת מצה עשירה בערב פסח
פסח מצרים מהווה מקור ושורש לפסח דורות. מובן אפוא, שהענין שהובא לעיל לגבי פסח מצרים, שכהכנה ליציאת מצרים היה מקום לאכילת מצה עשירה, צריך להיות דוגמתו גם בפסח דורות:
ב,מרדכי" כתוב? ש,בזמן שבית המקדש קיים היו עושין כל הסדר אחר הסעודה ולא היו אוכלין מצת מצוה אלא לאחר שמלאו כריסן..." ו,בימיהם היו אוכלין מצה עשירה על סעודתן"* (כדי שברכת ,המוציא" של הסעודה לא תיאמר על מצה שבה יקיימו מאוחר יותר, ב,סדר", את מצוות אכילת מצהל).
באז שיחות 11
בדומה לכך מוצאים גם בזמן הזה, למרות שעורכים את הסדר לפ הסעודה: הדין קובע שבערב פסח, לפני השעה העשירית, ,מותר לאכול מצה עשירה"' למרות שאסור לאכול שום מצה''.. ויש לומר, שהעובדה שההלכה מתירה אז אכילת מצה עשירה מלכתחילה?', מוכיחה שבערב פסח, כאשר מתכוננים לפסח וליציאת מצרים, נותנת התורה מקום לאכילת מצה עשירה.
ג. הטעם לכך שאי אפשר לקיים מצות אכילת מצה ע"י מצה עשירה
בציווי על אכילת לחם עוני, שהובא לעיל, מציין הפסוק את הטעם לציווי - ,בי בחפזון יצאת מארץ מצרים", ולכן ,לא הספיק בצק להחמיץ".3
כיוון ש,לחם עוני שולל, בנוסף לחמץיי, גם מצה עשירה, נראה ש,כי בחפזון יצאת..." מהווה טעם גם לעובדה שאי-אפשר לצאת ידי חובת אכילת מצה עלזידי אכילת מצה עשירה.
הערות
- 6. ראה גבורות ה' (פנ"א) דמש"נ בהגדה ,,לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים", הכוונה בזה* להמצות שאכלו בעת יציאתם ממצרים, עיי"ש. ובאוה"ת רד"ה הא לחמא (ויקרא כרך ב' ע' תנג) דהמצה שנק' לחם עוני היינו מה שאכלו כשיצאו ממצרים (אבל עיי"ש בסוף המאמר),
- 2. ומכיון שלחם עוני שולל מצה עשירה, הרי מובן, שלא אכלו אז מצה עשירה.
- 7. סוף פסחים בדיני הסדר בשם רבינו מאיר. ופליג בזה על הרמב"ם הל' חו"מ פ"ח.
- 8. שם בסוף המס' (קיט, ב).
- 9. ראה פסחים קטו, רע"א (לענין מרור).
- 6. *) וידועה השקו"ט והפירושים בזה - כו"כ מהם הובאו בתו"ש מילואים לכרך כב סימן ה' פרק א וראה לקמן הערה 59.
- 0. ירושלמי פסחים ר"פ ערבי פסחים (הובא בתוד"ה לא יאכל - פסחים צט, ב). רמב"ם הל' חו"מ ספ"ו. טושו"ע או"ח סתע"א ס"ב. שו"ע אדה"ז שם ס"ד.
- 1. טושו"ע שם. שו"ע אדה"ז שם.
- 2. ראה תוד"ה לא יאכל שם (בסופו): אבל מצה עשירה שריא וכן הי' נוהג ר"ת. הג"מ הל' חו"מ ספ"ו. ועוד.
- 3. רש"י עה"פ.
- 4. ראה ריטב"א להגש"פ פי' הא לחמא. גבורות ה' רפנ"א. ועוד.
מצוטט ב־3 עמודים
- שולחן ערוך ד לקו"ש חט"ז ע' 122
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תעא בערב פסח אחר שעה עשירית אסור לאכול פת לקוטי שיחות חט"ז ע' 122
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו לקו"ש חט"ז ע' 122
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.