94

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ואומר ש,אחר שנים רבות", כאשר תצטבר כמות גדולה של העדפים של שעה ותפ"ה חלקים, לא תצא עונת האביב בניסן, אלא בחודש אייר, ועונה: ,יבוא מורה צדק ויודיענו".

[ולהעיר: שעד לשנה האחרונה של ,שית אלפי שנין דהוה עלמא" עדיי יחול האביב בחודש ניסן''].

יש להבין: ההלכה של ,שמור את חודש האביב", איננה קובעת רק שניסן יחול באביב, אלא שפסח יחול באביב, כפסק-דין הרמב"ם, כאמור לעיל, שכאשר חישב בית-דין ומצא שעונת האביב תחול ,בששה עשר בניסן" היו מעברים את השנה ,כדי שיהיה הפסח בזמן האביב". ואין מובן: לפי הצטברות של עודפי המחזור (שעה ותפ"ה חלקים) עד עתה, ואפילו בזמן הרמב"ם ולפניו, כבר החלה עונת האביב פעמים רבות5 מספר ימים לאחר ט"ו ניסן*', וכיצד מותאם הדבר

להלכה של ,שמור את חודש האביב", שפסח צריך לחול באביב?

ב. ההסבר לכך, לכאורה, והקושי עליו

לכאורה ניתן היה לתרץ זאת בדברי הרמב"ם בהמשך?', שהעודף של שעה ותפ"ה חלקים בכל מחזור הוא רק לפי החישוב (הנקרא ,תקופת שמואל") הקובע ששנת החמה היא ,שס"ה יום ורביע יום", ואילו לפי החישוב (,תקופת רב אדא") הקובע ששנת חמה היא שס"ה יום ו,פחות מרביע יום", יוצא ש,לא תמצא תוספת במחזור של י"ט בלל".

לפי זה מותאם חשבון השנים, שלפיו אנו מחשבים כיום, להלכה של ,שמור את חודש האביב", כי אין מחשבים לפי ,תקופת שמואל" אלא לפי ,תקופת רב אדא" ש,חשבון זה הוא האמת יותר מהראשון"*, כמצוין עלזידי מספר מה"ראשונים"?', שלפי חשבון זה חל פסח תמיד בעונת האביב.

אך עדיין אין מובן: הסיבה לכך שצריך להשוות את שנות הלבנה לשנות החמה היא משום ,שמור את חודש האביב", וכיוון שלפי החישוב של ,תקופת שמואל" עדיין נותר בכל מחזור עודף, מדוע אומר הרמב"ם9

הערות

  1. 3. ראה ספר עתים לבינה מאמר יב.
  2. 4. ראה בעתים לבינה שם שמפרש שווהי הכוונה בתירוץ ה,פירוש" ,יבוא מורה צדק ויודיענו".
  3. 5. בהשנים שבאמצע המחזור, הבאה.
  4. 6. ראה בספר העבור לראב"ח הנשיא (מאמר ג' שער ה') דבזמנו (,אשר חי בשנת ארבעת אלפים ושמונה מאות ושמונים ושלש ליצירה" - נוסח השער), ,מועד הפסח כולו נופל בתקופת טבת כגון שנה חמישית ושנת שלשה עשרה ושנת "ו שאתה מוצא בכולם תקופת ניסן נופלת אחר כ"ב יום מניסן כו'". וראה גם ספר העבור להראב"ע (סוד העבור ,העד האחד" ושם בסופו ,העד השביעי"). יד רמ"ה לסנהדרין (יג, ב ד"ה ואיכא דקשיא). יסוד עולם מאמר ד' (פ"ב, פי"ד ועוד). ובכמה מפרשים וספרי חשבון העיבור.
  5. 5. כבהערה
  6. 6. בא א שיחות 101
  7. 7. 7ז) רפ"ט שם.
  8. 8. ) לשון הרמב"ם שם פ"י ה"ו.
  9. 9. שנסמנו בהערה 16. ועוד.
  10. 0. בפ"ו ה"י שם.

מצוטט ב־3 עמודים

  1. לקוטי שיחות 589 לקו"ש חט"ז ע' 94
  2. לקוטי שיחות 229 לקו"ש חט"ז ע' 94
  3. תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ג. לקו"ש חט"ז ע' 94

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.