51
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
כבר דובר בהרחבה" על כך שב,מעשה אבות" של אברהם יצחק ויעקב, ישנם שני אופנים: א) האופן שבו נעשה ,,מעשה אבות" מצד גופם בענין זה ייתכן שאברהם ידאג ,שמא קבלתי שכר על צדקותי", ויבקש ,,אות על ירושת הארץ"::, וכך לגבי יעקביל.
[כפי שמוצאים בסיפור של המגיד ממעזריטש'י, שהוא ראה שמשה רבינו מלמד לתינוקות של בית רבן את הפסוק* ,ויפול אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה אלד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד", והסביר להם, ש,אין מקרא יוצא מידי פשוטו"%].
ב) ,מעשה אבות", כפי שנעשה מצד נשמתם, וכאן לא ייתכן כלל ענין של ,הרהרו אחר מדותי" וכדומה.
וכבר הוסבר, שפירוש רש"י בדרך הפשט (גוף התורה) מתייחס ל,מעשה אבות" כפי שהם מצד הגוף, והפירושים שבדרך המדרש - אגדה שבתורה - הם כ,מעשה אבות" אשר מצד הנשמה".
וכן בענינינו: בפירוש רש"י שבסוף פרשת שמות, שהוא בדרך הפשט מדובר על ,מעשה אבות" שמצד הגוף. לפיכך אי אפשר להביא כהוכחה בתשובה לשאלת משה על ,לעם הזה" את הדוגמאות שהאבות לא הרהרו בענינים פרטיים, מפני שייתכן שאברהם יחשוב ,שמא קבלתי שכר...", וכך לגבי יעקב.
ואילו לפי ,,רבותינו דרשוהו" - לפי האגדה שבתורה, שרוב סודות התורה גנוזין בה, הרי ,מעשה האבות" הוא מצד הנשמה, ותיתכן הוכחה מכך שהאבות לא הרהרו בעניניהם הפרטיים.
באופן דומה אפשר להסביר גם בקשר למשה רבינו: טענת משה בסוף פרשת שמות ,,למה הרעותה לעם הזה... ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה...", היתה, לפי פשוטו של מקרא, באופן הראשון, ולכן ייתכן לומר על כך ,,הרהרת על מדותי" (ר,קובל אני על ששלחתני"*5), שזוהי טענה כלפי הקדוש-ברוך-הוא, כביכול, ששליחותו גרמה למצב של ,הרע" לישראל. ולכן העונש על כך הוא ,,לפיכך עתה תראה, העשוי לפרעה תראה ולא...".
ואילו לפי ,,רבותינו דרשוהו" מדובר על האופן השני שבענין, ולא ייתכן לומר שהטענה למשה היתה על ש,הרהר על מדותי" בפשטות, ושהוא נענש על כך?, אלא שהטענה היא על כך ש,הרבה פעמים נגליתי עליהם בא" ל שדד"י ולא אמרו לי מה שמך ואתה
הערות
- 1. לקו"ש ח"ה ע' 298 ואילך.
- 2. לך (טו, א. שם טו, ו) בפרש"י.
- 3. וישלח (לב, ט) בפרש"י.
- 4. התמים (ח"ב ע' עא) פג, ב. קובץ מכתבים לתהלים ע' 197. ולהעיר שסיפור זה סיפר כ"ק אדה"ז. לכ"ק אדמו"ר הצ"צ ,בשבוע שקודם הסתלקותו" - ראה בסוף השיחה.
- 5. לך יז, יז. ופי' הה"מ הוא ע"פ תיב"ע שם (דגם אברהם ,תמה" - וכ"ה בהראב"ע, שהוא ע"ד הפשט - משא"כ פרש"י הוא (כהדגשתו) ע"פ ת"א דאברהם ,חדי").
- 6. שבת סג, א.
- 7. ראה לקו"ש שם כמה דוגמאות בזה.
- 8. וארא א שיחות 8
- 8. פרש"י שמות ה, כב.
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 64 לקו"ש חט"ז ע' 51
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.