64

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

בהמשכת אור עליון. בדומה למיעוט האור שבהשתלשלות המדרגות מלמעלה, שבכל דרגה יש פחות אור מאשר בדרגה שמעליה*.

הסבר זה אינו מהווה סתירה למאמר הידוע" על הפסוק* "ויפול אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד", ש"אין מקרא יצא מידי פשוטו*, ואם תאמרו איך אפשר הדבר אשר אברהם*" יהיה מסתפק במאמר ה', תדעו אשר זהו מצד הגוף% ואשר גם גוף קדוש בשר הוא"

- כי אדרבה, מכך שבמאמר עצמו מופיע הביטוי "גוף קדוש" מובן, שלא היה זה חטא כפשוטו, כי בקדושה אין

לך לך א

- כלל רע. לכן יש להסביר את משמעות המאמר, שגם כל מה שעשו האבות רק "מצד הגוף" ומפני ש"בשר הוא", נעשה באופן שיכול להתפרש בפשטות ובחיצוניות כחטא כפשוטו?.

כל *הודי נמצא תמיד בעליה

לפי זה ניתן היה להסביר, לכאורה, ש"וירד אברם מצרימה" הוא חלק מ"ויעל אברם...", כי בפנימיות עשה אברהם אבינו גם את זה לפי הרצון העליון.

אך אין די בהסבר זה: הרי כל הענינים שמסופר עליהם בתורה מהווים הוראה לכל יהודי, גם ליהודי שעלול להיכשל בחטא כפשוטו. ולכן יש לומר, שבכך שהתורה מספרת על "וירד אברם מצרימה", שמתפרש כחטא כפשוטו, בפרשת לך לך, היא מתכוונת ללמד הוראה לכל יהודי: אף כאשר עבר חטא כפשוטו, שהוא להיפך מרצון העליון, עליו לדעת שבפנימיות הוא תמיד, גם בשעת החטא, עולה מדרגה לדרגה.

ועד"ז בגליא דתורה (ראה הערה הקודמת), שאף שהיא חכמתו של הקב"ה ואין בה תערובת רע ח"ו (ראה אגה"ק סכ"ו - קמג, ב), מ"מ, אפשר להיות ממנה יניקה ח"ו (ראה קונט' עה"ח פי"ב ואילך). וע"ד מרז"ל (ב"ר פ"ח, ח) עה"פ נעשה אדם: כתוב והרוצה לטעות יטעה. וראה בפרש"י שם.

הערות

  1. 6. וכמו שצמצום וירידת האור למעלה, עד לצמצום הראשון, הוא בשביל הגילוי, כ"ה גם בנוגע להחטאים שאצל האבות כו'. וע"ד המובא בהערה 38 ממאור עינים.
  2. 2. אלא שמ"מ, בחיצוניות נראה זה לחטא, כבסוף הסעיף - בדוגמת הידוע (ד"ה ע"כ יאמרו הנ"ל ובכ"מ) שחסרון האור בצמצום הראשון הוא נתינת מקום לחטא כפשוטו. עיי"ש.
  3. 7. קובץ מכתבים לתהלים ע' 197 (אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ג ע' תנדדה).
  4. 8. פרשתנו יז, יז.
  5. 9. שבת סג, א.
  6. 0. בפרש"י שם, שאברהם האמין (ורק שרה לא האמינה כו'). אבל - גם בדרך הפשט (להעיר, שפי' זה (שבפנים) אמרו לתנוקות שב"ר), ישנם כו"כ אופנים. וראה דברי רש"י הובאו בפי' הרשב"ם ר"פ וישב. וראה לקו"ש חט"ז ע' 51 הערה 5.
  7. 1. ראה בלקו"ש ח"ה ע' 298 ואילך, שי"ל שהפירושים שע"ד הפשט בנוגע ל"מעשה אבות" הם כמו שהיו מצד הגוף, והפירושים שע"ד המדרש וכו' - מצד הנשמה (ולהעיר מאגה"ק סכ"ג (קלז, א) "פנימיות התורה שהיא אגדה" - והרי פנימיות התורה היא נשמתא דאורייתא).
  8. 2. בדוגמת הידוע, שמשם אלקים [שרש הכלים - דוגמת גוף האדם (ראה שער היוה"א פ"ו - פא, רע"א)], אף שהוא שם קדוש, אפשר להיות ממנו יניקה לחיצונים [ועד"ז הוא גם בנוגע לצמצום הראשון (שרש הכלים), כנ"ל הערה 56].

מצוטט ב־1 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. י"ב תמוז, ה'תשי"ג לקו"ש ח"ה ע' 64

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.